לא ביקשתי הרבה..

כמה השתנה מהפעם האחרונה שהייתי פה.

קיבלתי את הציון של הפסיכומטרי והוא דיי טוב למען האמת, מקווה שזה יספיק לי אחרי שאסיים להשלים את הבגרויות.

לא חזרתי להתאמן בחדר כושר, נגמר לי המנוי וכרגע אין לי איך לממן חידוש. אני דיי מקפידה על מה שאני אוכלת ובנתיים אני יורדת בקצב איטי אבל בטוח. אני שוקלת עכשיו 0.8* שזה נחמד ומתקרב להחלפת קידומת. ז"א שמאז תחילת הסיפור הזה ירדתי בערך 4 קילו, שזה לא המון יחסית, אבל זה יותר טוב מכלום וזה 4 פחות :)

אני דיי חולה ובימים האחרונים בקושי אוכלת. אין לי תאבון וכל הזמן בחילות, אני ממש מקווה שזה לא ידפוק לי את החילוף חומרים.

אני שונאת את ההיקשרות שלי לממונים עליי. מורים, מדריכים וכו' (ולאוו דווקא בלשון זכר, למען האמת דיי ההיפך). אני נהיית תלותית וקרצייתית וזה מעצבן אותי בטירוף. אני כועסת על עצמי ולא מצליחה להציב גבולות ברורים בשביל עצמי.

ראיתי תמונות ישנות שלי, מימי בית-ספר, ונראתי כ"כ טוב! (מרשה לעצמי מדי פעם) לא מבינה איך לא הסתפקתי בזה ורציתי כ"כ לרזות, ואיך לא שמרתי על זה לעזאזל! אבל אל דאגה אני עוד אגיע לזה ואראה הרבה יותר טוב.

לא יודעת מה יהיה הלאה

מעניין אם יש פה עוד מישהו