לא ביקשתי הרבה..

סוף סוף משהו מתחיל לזוז כאן.

אז, לאחר העליה של אילת והירידה היום- 2.4*

הגיע הזמן באמת.

אני חושבת שיכול להיות שאכלתי קצת מדי, לא בכמויות אלא בערך קלורי (=אנרגיה) ולכן החילוף חומרים האט את עצמו.

לאחרונה אני אוכלת דברים בעלי ערך קלורי גבוה יותר ולהלן הירידה. (ולא הייתי אפילו במכון. מה שמצער מאוד אך לא מתאפשר כרגע.) אני אוכלת ביצים כמעט כל יום לאחרונה, יכול להיות שזה עד כדי כך מהותי?

עוד 3 שבועות נגמר הפסיכומטרי ואני מחכה לזה בכליון עיניים. להיפטר מזה כבר!!! למרות שבטוח אהיה לחוצה בטירוף לקראת הבחינה עצמה.

אבל יש רסקיו. וזה עוזר. כל התקופה האחרונה אני חיה עליו בערך, כמעט כל יום. וזה באמת עוזר! (פסיכולוגי או פיזי, אבל עוזר.)

המצב הנפשי שלי לא כל כך מזהיר בזמן האחרון. אין כמעט יום שאני לא בוכה כמה פעמים, רבה עם החבר, מתעצבנת על המורה המפגרת של הפסיכו. הלחץ הזה לא עושה לי טוב. אני אוהבת לחץ אבל לא בכמות כזו ולא למשך זמן כזה! נוראי ביותר.

הוספתי תמונה לרשימות בצד- הראשונה. ככה לפחות כל פעם שאכנס לבלוג אעשה משהו עם עצמי.

say no more.

מותשת.

אין לי כח.

אני כל כך לבד, המון זמן לא הייתי ככה.

התרחקתי מכולם, מכולן.

לא רוצה להיות פה יותר, בא לי להיעלם.

בא לי להשתכר וללכת לישון, אבל יש כל כך הרבה דברים לעשות כל פעם למחרת שאני לא יכולה לאפשר לעצמי האנגאובר.

בא לי להתנדף.

בא לי להיות כל כך קטנה ומזערית, כמו החשיבות שלי בעולם הזה.

בא לי להיות עוד יותר לבד ממה שאני, אם זה אפשרי בכלל.

הרבה זמן לא הודתי בזה- אני חייבת לחזור לטיפול. כן, ממש. גם יש לי כסף בשביל זה.

אני כל כך צריכה כתף לבכות עליה. חיבוק שיעטוף אותי. אחד כזה אמיתי.

אבל אין.

אני פשוט כלום.

 22/08 00:30

כשהכל יהיה בסדר,
ואז תבוא בי מנוחה
כשהעייפות הזאת תחלוף,
אוכל להיות ערה איתך..

אני נהר של טעויות