סוף פרק 7:
*דוני חשב לעצמו "כן בטח רק זה מה שחסר לי עכשיו להיפגש איתה! אני אבריז לה ככה בזמן שהיא תחכה לי היה לי זמן לעשות את מה שאני רוצה לעשות" *
דוני:"אבל מה בעצם אני רוצה לעשות?"
(אתם חושבים שאתם יודעים מה דוני הולך לעשות?! טופ לי לא ניראה שאתם יודעים...אבל עכשיו תגלו L..)
פרק 8
*דוני בא ללכת ובדיוק ניקי באה*
ניקי:"היי דוני.לאן התכוונת ללכת אתה קראת לי"
דוני:"אהה....כן אני הולך להביא כסף מהבית לגלידות.."
ניקי:"אה...טוב אני יחכה לך פה"
*דוני הלך וחשב לעצמו "מה לעזאזל אני יעשה עכשיו אני לא רוצה ללכת איתה אני צריך זמן לחשוב"
דוני הלך במעבר חצייה בדרך לביתו ולא הסתכל לצדדים פשוט הלך כי הוא הרגיש נורא! ומכונית דרסה אותו! ניקי בדיוק הסתכלה לכיוונו וראתה את התאונה ורצה לעברו. ניקי לא הפסיקה לבכות!.
האישה שהייתה בתוך המכונית יצאה וגם שאר האנשים שהיו ברחוב התאספו סביב דוני וניקי בתקשרה לאימא של דוני*
ניקי:"רונית זאת את?"
רונית אימא של דוני:"כן זאת אני, אני שומעת אמבולנס מה זה?"
*ניקי לא ידעה אך להגיד לה את זה*
ניקי:"הבן שלך דוני............................"
רונית:"מה?......לא נכון!..לא נכון!! אני לא מאמינה!"
ניקי:"כן....מצטערת זה נכון"
*רונית נתקה וירדה בריצה מטורפת! יצאה אל הרחוב עם חלוק אמבטיה וכפכפי מיקי מאוס כולה בוכה (היא הייתה בדרך למקלחת).
האנשים שבסביבה מתאפקים לא לצחוק.מישהו רוצה להעיר לה שרואים לה את התחת!*
ניקי:"אממ...גברת רונית החלוק שלך...."
רונית אימא של דוני:"מה איתו?...יאוו.."
ניקי:"קלטת?"
רונית:"כן..טוב אני יסתיר את זה...איפה האמבולנס ?!
ניקי:"הינה הוא!"
*האמבולנס מגיע מתוכו יוצאים גבר ואישה עם אלונקה*
הגבר:"ריקי תעלי אותו מהר הוא ניראה במצב אנוש!"
האישה(ריקי):טוב..הוא ישרוד?"
הגבר:"ניראה לי שכן אבל זה אולי יפגע בו איפה שהוא...זה פציעה קשה, אולי לא תהיה לו רגל/יד תלויי..."
*אימא של דוני שמעה את השיחה*
אמא של דוני:"מהה!!! לא אני לא מאמינה!"
*וחשבה לעצמה "דוני הוא ילד שלי הוא חזק הוא ישרוד" ובכתה לעצמה וניקי באה לנחם אותה.ניקי ואימא של דוני עלו על האמבולנס. ניקי החליטה להתקשר למולי לספר לה בזמן שהייתה באמבולנס*
מולי:"ניקי? איפה את? ולמה אני שומעת סירנה? מה קרה?!"
ניקי:"איזה קליטה מהירה...טוב זה לא זמן לצחוק תבואי לבית החולים ברינשטון דחוף דוני נדרס"
מולי:"מה!! אני באה ביי!"
ניקי:" ביי ביי"
?*לפתע נשמע מנגינה של יום הולדת ואמא של דוני התעצבנה וצעקה מתוך האמבולנס "שקט!!! הבן שלי פה ואתם שמחים שקט!"
ניקי ניסתה להרגיע אותה ללא הצלחה והמוזיקה פסקה.
דוני כבר ניכנס לבית החולים והרופאים בדקו אותו והוא הוגדר 'חסר הכרה' ובאותו זמן מולי מגיעה לבית החולים עם בן ורואה את אמא של דוני וניקי שבורות*
האחות בבית החולים:"שלום...מישהי אחת יכולה להיכנס לחדר של דוני"
אימא של דוני:"אני נכנסת"
*לאחר שאימא של דוני נכנסה ניקי נכנסה*
ניקי:"היי דוני אתה עכשיו מוסר הכרה אבל אני מקווה שתה שומע אותי ..אני רוצה להגיד לך שבזמן מה שקרה חשבתי על מה שאמרת לי והגעתי למסקנה שצדקת...טוב מה אני מדברת על זה עכשיו אני בטוחה שזה לא מה שעכשיו מעניין אותך...בבקשה תחלים בבקשה אני צריכה אותך אני לא מצליחה לדמיין שאתה לא איתי...יאוו מה אני חושבת על זה בכלל אתה תחלים אתה שומע אתה תחלים!"
אז עכשיו שגילתם מה דוני רוצה לעשות..נוו..אז אך הפרק?? קשה? מפחיד? עצוב? אך אתם מרגישים אחרי שקראתם את הפרק ?? תגיבו ותוכלו לספר ........מחכים לתגובות!