ואני, אני בחיים לא שנאתי מישהו בגלל מהמדינה שהוא הגיע ממנה
ואני, תמיד השתדלתי לא לפגוע במישהו בגלל הליאום שלו
ואני, שגדלתי בחברה של גרמנים
ואני, שאף פעם לא צעקתי שהדת שלי יותר טובה משל אחרים וגם לא לחשתי
ואני, שאהבתי אנשים ליותר מידידים שהם לא מאותה דת שלי
ואני, שהשתדלתי כמה שפחות לדבר על הדברים האלו
ואני, שרק נסיתי כל הזמן להסביר לאנשים שזה לא משנה מאיפה אתה בא
ואני.
ואני, אני זאת שנפגעה אתמול
ואני, זאת שהייתה בטלפון קרוב לחמש שעות וספגה הכל
ואני, זאת שנפגעה מבן אדם שהיא חשבה שאהב אותה
ואני, אני זאת ששמעה את כל הקללות והאיומים מפיו של זה שטען שהאהב אותה
ואני, זאת שבכתה אתמול
ואני, זאת שהתחרפנה ולקחה מספריים ליד
ואני, אני בכוחות עצמי הצלחתי לעצור את עצמי לפני שיקרה משהו יותר גרוע
ואני, אני זאת שהלכה לישון אחרי חמש וחצי בבוקר ולא ראתה אור
זאת אני.
-
"למה אנשים גזענים?" היא שאלה.
לא ידעתי איך לענות לה, או שפשוט לא רציתי שתפגע יותר. ילדה קטנה, וכמה היא ראתה.
למה אנשים מתנהגים כמו שהם מתנהגים ולא חושבים על רגשות של אחרים, ולמה אנשים חושבים שהם יותר טובים מאנשים אחרים רק בגלל הגזע שלהם?
ושאנשים גזענים יוצאים לרחוב וגורמים לילדה קטנה לבכות
למה זה קורה?
הוא אהב אותה, זה מה שהוא אומר, אבל אני בחיים לא אבין, איך הוא פגע בה ככה, יותר מידי כבוד עצמי? יותר מידי כבוד למשפחה? אני חולה מזה, לא רוצה לחשוב עליו, או עליה, אולי אפילו לא על עצמי. ואני, שידעתי מהרגע הראשון איך הכל מתגלגל, כאילו היא פירטה לי בפרטי פריטים כל תזוזה ונשימה, כל פעימת לב ואמירת מילה
איך הוא נהרס בלילה?
ואיך זה שהיא הפסיקה להישבר כבר מזמן
ואיך זה אני אוסף את החתיכות שלה, מדביק אותן וזה אף פעם לא יהיה מספיק טוב.
אפילו סליחה לא תעזור לו עכשיו.
למה אנשים שונאים אנשים אחרים בגלל הליאום והדת שלהם?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
