 you don't want to shoot me,because if you do,i'll die you know! |
כינוי:
בת: 17
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
פברואר 2008
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 2/2008
 לחיוך אחד. חיוך,מילה קצרה אומנם..אבל חשובה. איך היינו יכולים להתמודד עם מצב שבו לא היו חיוכים..אתם יוצאים לרחוב וכולם ינאצו בך עניים, אבל עניים שלא שונאות,ולא מתעבות... וכמה שזה נשמע נחמד להסתובב ככה ברחוב,מבלי שישנאו אותך..אתה מרגיש שעוד משהו חסר..אתה מישיר מבט למישהי שעברה למולך, ואתה פתאום מבין מה נעלם עם השנאה והתיעוב..נעלם רגש שכל כך רצית בו,ומצד שני כל כך פחדת ממנו. אהבה, שמכניסה לתוכה, געגועים,תקווה,דאגה..הכל. אוקיי,אוקיי...!!!! בוא נעצור!! נזכר שניה על מה התחלנו לדבר..."חיוך". אז-חייכו. כן,עכשיו..ממש עכשיו. איך ההרגשה..? אני למשל מחייכת עכשיו,וההרגשה הראשונה היא הדם שזורם בשקט..במין נוחיות,יודע שאין לו למה לדאוג עכשיו. שהחיוך על הפנים, או העווית הזאת..היא סימן.סימן לטוב. וככה, להרדם. אז לילה טוב, לכל מי שקרא פה עכשיו את הפוסט. שובו לחייך,שובו לכאן.
| |
|