טיפים למציאות

אנחנו אוהבים לכבול את עצמנו למערכת אמונות מסוימת כדי להרגיש שאנחנו שולטים בחיינו.

זה הדבר שמשאיר אותנו טיפשים, הדבר שלא נותן לנו לראות את כל חלקי הפאזל בגלל שאנחנו בטוחים שלפאזל יש רק חתיכה אחת והיא האמת האולטימטיבית. אין בכך שום דבר רע. האמונה הזאת מכובדת בדיוק כמו כל אמונה אחרת, אבל יש משהו מעל זה, משהו שהוא לא "מה" אלא "איך".

אנחנו מסבירים את עצמנו בצורות של "מה", אבל ה"מה" הזה תמיד משאיר אותנו כבולים לדואליות של העולם הזה. אם אנחנו רוצים להסביר את עצמנו בדרך של "איך", צריך להסביר את עצמנו במטפורות ובמשחקי מילים. הרבה פעמים לדעתי, אנשים שמגיעים לידע נכסף, ידע שניתן לכנות "הארה", מעבירים אותו בצורה מוטעית (ייתכן וזאת בכלל לא אותה הארה, אולי אני סתם מזיין תשכל), הם משייכים את ההארה  למערכת אמונות מסוימת. אבל ניתן לחוות את ההארה מתוך מגוון רחב מאוד של מערכות-אמונות, יש המון דתות ודרכים רוחניות אשר מציעות הארה.

בן אדם נוצרי\בודהיסט\סופי שמגיע להארה מתוך עבודה רוחנית יתחיל לספר לכולם שהדת שלו היא הנכונה ביותר. אבל לאיזו הארה בדיוק הוא הגיע אם הוא מספר את זה לכולם? האם יש הארות נמוכות והארות נעלות יותר? איך אפשר לדעת שהאמת שהגעת אליה עכשיו היא האמת הגבוהה ביותר? אי אפשר לדעת. תמיד נשאר הספק שהדת היהודית\נוצרית\מוסלמית היא בעצם הנכונה ביותר, כי הרי בטח לא סתם יש ספר קדוש ולא סתם יש חוקים שבעזרתם מגיעים לגן עדן.

מכאן יוצא שאי אפשר להיות אף פעם בטוח באמת מסוימת, תמיד ייתכן שהאמת של האחר היא הנכונה וכולם רק משקרים לך בגלל שזה סוג של משחק. האם זה אומר שצריך לצאת מהמעגל האינסופי של ה"מה" ולהתבונן ב"איך" כדי לנסות להבין את המעגל של ה"מה" מבחוץ?

יכול להיות שמהמקום של ה"איך" אין טעם שיהיה את הספק שהאמת האחרת היא הנכונה יותר בגלל שיצאנו מה"מה". אבל מה אם לא באמת יצאנו מה"מה", אולי אנחנו רק משלים את עצמנו וזוהי עוד אשליה של ה"מה"?

מי יכול לעשות כלום??????????