יש דברים שאני יודעת ואתם לא.
יש צלילים ששמעתי שאף אדם לא יזכה בהם..
אנשים שאהבתי שלא יחזרו ושירים וחיים שחגגתי. חגגתי ועכשיו הם אינם..
כמה דק הוא הקו הזה בינך לביני..ההתמסרות האולטימטיבית אל מול הילדה הקטנה המפוחדת שרק רוצה לדעת שתמיד תרצה אותה לגעת בה, לחבק אותה, לאצור אותה..
אני רוצה להאמין בטוב שבאנשים.
אני רוצה להאמין שתמיד נהיה ביחד ושתמיד יהיה לך מקום בלב בשבילי, אבל אני לא רוצה סתם מקום אני רוצה לאכלס את הלב שלך..אני רוצה שתרגיש כמוני, כמו שאני מרגישה כשאתה מעביר את ידייך החמות על גופי ואני מתמלאת בחמימות וברוגע, ומצד שני בפחד שמתישהו הרגע הזה ייגמר ורק אני אוותר לי עם המחשבות..
אני רוצה להרגיש רצויה ונאהבת. שייכת ונאהבת.
אני רוצה להצליח.
ואני רוצה כנות, ואני רוצה אותך, שתהיה שלי. לתמיד.
קשה לי כשאתה הולך, ועוד יותר קשה לי כשאתה בא כי אני יודעת שמתישהו תצטרך ללכת.
הסכר הזה נפרץ ועכשיו שנינו עומדים באותו צד..
אני רוצה שתזכור אותי כשאתה זקן..שתזכור שהייתי האהבה הראשונה שלך או השנייה או השלישית. שתזכור שזאת הייתה אהבה. שהיית האהבה הראשונה שלי.
