You're not obligated to win. You're obligated to keep trying to do the best you can every day.

נעלמתי מעט.

אך החלטתי לחזור,לסגור את הבלוג הציבורי ולחזור לבלוג הפרטי והמצומצם,

התחלתי תקופה חדשה,התחלתי תקופה אחרת.

איזו תקופה?זו שאלה שאני עדיין מנסה לפתור.

לפתע טוב לי ומיד אחרי מתחשק לי לבכות.

מן מערבולת,מערבולת של חיוכים עם דמעות,דמעות עם חיוכים.

החיים שלי מיום ליום יותר עירוניים,.

זה כמו ללכת במבוך בלי לדעת אם בכלל קיימת היציאה.

ואם נצעק אם מישהו ישמע אותנו.

אף אחד לא יודע.

לאט לאט נפרסם פה כל מיני שטויות שלי שאני כותבת,לעיתים רחוקות אולי גם ציורים.

אני מקווה שלשם שינוי לא ישפטו אותי,ואני סוף סוף יוכל לכתוב מה בראש שלי.

לסיום בבקשה:אם אתם יודעים מי אני,תצאו,תיהיו בני אדם ולחצו כל האיקס.תודה.

אז שיהיה לנו שבוע מעולה.