היום כשיברתי איתו נורא התגעגעתי..
כל פעם החיוך הזה מחדש והכאב בטן הזה !
אני לא רוצה שזה ייפסק.. להפך, אני רוצה שזה יתפתח. אבל לא איתו. עם מישהו נורמלי..
מישהו שיודע לאהוב ולא רק רוצה "להשיג", לא מישהו שרוצה רק שהוא יהיה הראשון שלך.
מישהו שלא יקח אותך כמובן מאליו או סתם כאיזה בובה..
אלא מישהו שיודע להעריך אותך.. להסתכל עלייך בהערצה..
אבל אין כאלו !!!1 הלוואי ויהיה לי מישהו.. אני כ"כ צריכה מישהו שיהיה איתי.
אין לי אף אחד. אני צריכה מישהו לספר לו דברים.. שיעזור לי, שיהיה איתי.. אפיעלו סתם את החיבוק והתמיכה.
ושוב.. אותו משפט שחוזר על עצמו דקה אחרי דקה יום אחרי יום - נמאס לי !
החלטתי. והפעם אני מקווה שאני אעמוד בזה.. ולא כמו תמיד אכנע לרגש המזדיין הזה שנקרא "אהבה". לא. אין מצב.. בחיים!
מהיום אני משתנה.. אני מישהי אחרת.
אני אסנן אותו.. לא אסתכל אפילו לכיוונו (ברור)
שישאר איתה. שיהנו.. מהיום אני נועה חדשה. עדינה יותר, לא מקללת, לא צועקת, לא מדברת עם הילדים שאני לא צריכה לדבר איתם..
וכמו שהוא אומר "דיי. מספיק עם השטויות"
יאללה, עברתי אותו..
מהיום דף חדש. בהכל.. בלימודים, חברות אני אנסה עכשיו להשתדל ולהגיע הכי רחוק ולעשות את הכי טוב שאני יכולה.
מקווה שיהיה בסדר.
למרות שאני כבר רואה מה הולך להיות ... :\
3> נועה.