שום דבר לא חשוב כשאני נמצאת לבד בחדר..
הרבה דברים פיתאום מאבדים משמעות ..
הרבה דברים נישארים מחוץ ל4 הקירות האלה ..
שבמציאות אלה בעצם הקירות ממ"ד , ככה זה כשאני בחדר של אחותי
המוזיקה מאבדת גם טיפה מחשיבותה , ככה זה שקשה לישמוע
להבין איך אנשים בעלי בעיות שמיעה חיים ,
להבין איך אנשים שקלועים בבתי משוגעים חיים
אני שומעת עכשיו רק את הצעקות שבראש שלי ..
לא יותר מזה.. כיביתי את המוזיקה .. גם ככה אני שומעת חלש..
וואוו , לא ידעתי שצרחת הבכי יכולה להיות כ"כ חזקה ,
רגע , מה זה היה , אהה כן , הלב שלי היתנפץ
מזה רותם ? על מה חשבת ? עליה ? עליו ?
כן אני יודעת שזלגה לך דימעה..
והינה עוד אחת , בצידו השני של פניך ..
תאספי את השער לקוקו , אח"כ יראו שבכית כשהדמעות ישטפו את קצוות שערך ..
את הפוני שדאגת שיהיה גולש על לחייך ..
רק רגע מחשבה .. אל תידחפפי לראש..יש עומס , יש לחץ .
" שניה אמא " ו"רק רגע" זה מילים שהפה שינן הרבה בשעה האחרונה ..
וגם איכשהו " שלמות" חבל שזה לא בא לטובה ><
אני גאה להיות מי שאני ולא שמה עליכם זין..
אני יעשן , אני אשתה , אני אצעק ואני אתפרע כמה שבאלי ..
ואף אחד לא יעצור אותי ..
אם אתם רוצים ואם לא ככה זה יהיה .. מומנים להישאר לצידי ..
3\>