כוחן של מילים

ואוווו .. כמה זמן לא עידכנתי ..

זהה יה לי חסר.. בהתחלה חשבתי על נטישה לתמיד .. אבל היום ..

המחשיב שלי פאקינג חזר D:
ואחרי יותר משבוע של היסתפקות בשתי ד'ק במחשיב של אחותי - עידכווון ! D:

אז.. וואי אני לא יודעת ממה להתחיל ..

טוב .... אז אני כבר לא לבד.. ואני מתחילה לחשוב שהעובדה שחברות שלי קוראות לי "רותם האופטימית" מעידה על משו ..

אני באמת ממש ממש אופטימית ומאושרת בזמן האחרון. . .

למרות שלא היה לי מחשיב והפל'א שלי עם טוקמן רצחני ... וכן היו לי בדרך מיקרים שבד"כ היו מטביעים אותי בדיכאון התמידי שיש לי ..

אבל בלי שום סיבה .. אני לא מרגישה צורך ליבכות ..

לא איכפת לי כבר כמה מקללים אותי .. או כמה מבקרים את הצורת חיים שלי .. אני כבר יודעת שאני מוזרה ושונה ..

אז כן .. מההרגלים של להרגיש ליפעמים לא שייכת אני לא אפטר כבר לעולם וגם מהרגש שלא איכפפת לאנשים ממני .. אבל.. לאיודעת.. כמו שאמרתי העובדה שקרואו לי רותם האופטימית העידה על משו ..

טוב אבל בכול זאת חשוב לי ליפרוק ..

אז.. תנחשו איך אני סופסוף הולכת לעשות אתזה - בכתיבה ! D:

אני מקווה שיצא לי טוב>< אל תישכחו .. לא כתבתי המממממממון זמן = (

אני בוהה בך רק דרך המסך

רק שהפעם זה שונה

הלב דופק , אני מרגישה אותו עכשיו

לא כמו פעם ..

כשהודתה בזה.. הידיים שלי רעדו , והלב - לא הרגשתי אותו ..

לא ידעתי מה לענו אז פשוט צרחתי ..

הרגשתי איך אני מישתחררת מהכול ..

-

סעמק .. אמא מאיימת לקחת לי שוב ת'משחיב עם אני לא אכבה אותו ><

טוב אז בחוסר אופייניות אני אגיע לעיקר ..

ישלי חבר .. וכן עוד לא פגשתי אותו !!

אז מה ?!

אני אוהבת אותו הכי הכי שיש .. .

ואני אספר אליו בפוסט הבא ^^

בהיוו ולילה טוב 33>