כוחן של מילים

תחושה של הבדידות בליל שישי בערב שוב מכה בי ..

מין דה ז'ה וו כזה ..

אחרי הפגיעה , להיות לבד ,

מוזר ,

הכיוון חיים שלי עדיין לא הולך לשום מקום ..

אני לא יודעת עוד אם זה טוב או רע ..

מצד אחד , החיים מיתדרדרים . .

אני לבד יותר , אני עצובה יותר , אני דיכאונית יותר והפסימיות רק מישטלתת ..

אמרו לי שזה לא אפשרי , נוצרתי אופטימית מידי ,

אבל למה אני כ"כ מבואסת ?

למה אני מרגישה כ"כ ריקה ?

\=

כמה שאני לא ינסה לנחם את עצמי ..

שום דבר לא עוזר , שום דבר לא יעזור ..

אני כול רגע מתחילה ליבהות מחדש בפל'א..

אולי מישו יתקשר ? אולי מישו יחשוב עלי ?

אולי ? אולי איי שם בעולם יש מישהו שחושב עלי ?

למרות שלא הכי ניראלי , אולי ?