כוחן של מילים

וואי , הרבה זמן לא עידכנתי \ =

אנילא חושבת שיש ליה רבה מה לספר..

אז מה ? שוב יצאתי עם חברות ? סוו פאקינג וואט ?! עשינו צחוקים זהו ... ולמרות שהיה כיף , אחרי הכול ..

זה הבנות שתמיד מעודדות אותי ..אז אני לא מיתפלאת אפילו..

ואחותי היתגייסה הבוקר. . חח חבר שלה כמובן היה אופטימים והצחיק .. וחברה שלה - כן היא חמודה ..אז מה ? XD

אבל היא .. מיסכנה .. אני ידועת שעכיו למרות שהיא צוחקת בטח עם חברה שלה .. ואולי עם הבנות שהיא הכירה..

אבל היא מיתגעגעת על בטוח .. היא ילדה של בית , למרות שהיא לא נימצאת פה הרבה .. היא רגילה לחום ואהבה..

ועכשיו .. למרות שזה משו שכול אחד עובר .. ועדיף לקחת אתזה בכיף ולא להיכנס לדיכי .. היא תקועה בצריפון בטיזיאמו ..

ויורד גשם.. מה גשם ? מבול \ =

לא יודעת .. אני מאוד מקווה שזה רק הגעגע אליה גגורם לי לחשוב ככה \ =

ו.. מה עוד ?

אהה פרטים על בן ? ממ פגשתי אותו פעמים.. אנחנו מדברים תמיד ..

וכול מילה שהוא אומר לי .. כול הודעה .. כול .. אנערף . כול שיחה שלנו גורמת לי לאהוב אותו יותר ויותר ..

והצורת דיבור שלו .. וו..ו.. לאיודעת .. כשאני איתו.. אני רק חייבת לנשק אותו .. לא ידועת למה .. זה פשוט מה שאני רוצה .. [ ולא מקוונות זנות או משו XD ]

פשוט .. הוא דורש אתזה .. ומכול הלב !

אני לא ידועת למה כתבתי אתזה ..

ואני רוצה לשבת קצת עם המשפחה שלי .. אנילא מבזבזת יותר רגע בחיים ..

אז יאללה סלמאת [;

ואוווו .. כמה זמן לא עידכנתי ..

זהה יה לי חסר.. בהתחלה חשבתי על נטישה לתמיד .. אבל היום ..

המחשיב שלי פאקינג חזר D:
ואחרי יותר משבוע של היסתפקות בשתי ד'ק במחשיב של אחותי - עידכווון ! D:

אז.. וואי אני לא יודעת ממה להתחיל ..

טוב .... אז אני כבר לא לבד.. ואני מתחילה לחשוב שהעובדה שחברות שלי קוראות לי "רותם האופטימית" מעידה על משו ..

אני באמת ממש ממש אופטימית ומאושרת בזמן האחרון. . .

למרות שלא היה לי מחשיב והפל'א שלי עם טוקמן רצחני ... וכן היו לי בדרך מיקרים שבד"כ היו מטביעים אותי בדיכאון התמידי שיש לי ..

אבל בלי שום סיבה .. אני לא מרגישה צורך ליבכות ..

לא איכפת לי כבר כמה מקללים אותי .. או כמה מבקרים את הצורת חיים שלי .. אני כבר יודעת שאני מוזרה ושונה ..

אז כן .. מההרגלים של להרגיש ליפעמים לא שייכת אני לא אפטר כבר לעולם וגם מהרגש שלא איכפפת לאנשים ממני .. אבל.. לאיודעת.. כמו שאמרתי העובדה שקרואו לי רותם האופטימית העידה על משו ..

טוב אבל בכול זאת חשוב לי ליפרוק ..

אז.. תנחשו איך אני סופסוף הולכת לעשות אתזה - בכתיבה ! D:

אני מקווה שיצא לי טוב>< אל תישכחו .. לא כתבתי המממממממון זמן = (

אני בוהה בך רק דרך המסך

רק שהפעם זה שונה

הלב דופק , אני מרגישה אותו עכשיו

לא כמו פעם ..

כשהודתה בזה.. הידיים שלי רעדו , והלב - לא הרגשתי אותו ..

לא ידעתי מה לענו אז פשוט צרחתי ..

הרגשתי איך אני מישתחררת מהכול ..

-

סעמק .. אמא מאיימת לקחת לי שוב ת'משחיב עם אני לא אכבה אותו ><

טוב אז בחוסר אופייניות אני אגיע לעיקר ..

ישלי חבר .. וכן עוד לא פגשתי אותו !!

אז מה ?!

אני אוהבת אותו הכי הכי שיש .. .

ואני אספר אליו בפוסט הבא ^^

בהיוו ולילה טוב 33>