Oh My sweet Marilyn...

מחפשת את המקום החשוך והממלא מבפנים, מקום שהתחושה רכה, מקום שארגיש בו שברירית-אבל שלמה, שלמה עם הכל.

קשה לי לגעת במקום הזה, זה בלתי אפשרי עבורי כרגע לראות את המקום החשוך הזה עם הנקודת אור בקצה,

אבל המטרה להגיע לשם ניצבת מול העיניים שמלאות בעצבות ודיכאון של חודשים.

אבל את ניצבת ומנסה בכל הכוח לראות ניצוץ, ולו הקטן ביותר.

אבל לך זה לא קורה. את לא רואה, את גדולה מדי כדי לראות. נפש קטנה בגוף מבעית וגדול שלא נותן מרחב נשימה, שבכל צעד ההרגשה הכבדה מורגשת ולא נותנת מנוח.

את נאבקת באוויר, את רצה במקום. לאן מכאן? לדרך הרעה? או לדרך הרעה יותר?

השאלה נשאלת רק כי הטוב לא קיים עבורך, את לא נועדת לעבור את זה בדרך הטובה.

מזוכיסטיות לשמה.