קופסא

הייתה לי קופסא צבעונית

יפה ומבריקה

שמרתי בה את כל אוצרותיי

והיא הייתה לי יקרה

כל יום לפני השינה

הוצאתי אותה והתפללתי

הודתי לאלוהים שנתן לי אותה

ואת כל מה שיקר לי

באחד הימים חיפשתי אותה

אך לא מצאתי

היא פשוט נעלמה

ונורא התעצבתי

אז הגיע אהובי

ושאל מה קרה

"הקופסא שלי..." עניתי בבכי

הוא ניחם אותי ואמר לי שזה לא נורא

"לעזור לך לחפש?"

"כן בבקשה"

וכך החל מסע חיפושים

שכולו מלא תקווה

כעבור שעה

כבר ממש התעייפתי

הבטתי בעיניו היגיעות

ואז אסימון נפל לי

כבר לא איכפת לי שלא מצאנו את הקופסא

שהייתה יקרה לי מכל

כי רק עכשיו הבנתי

כשמולי עומד הכל

ואני עד היום חושבת

איך יכול היה לקרות כזה דבר?

איך יכולתי להיות כל כך עיוורת

כשהוא בעצם כל מה שלי יקר.