אני כבר לא יודעת כלום.
הכל מתחרבן לי מול הפרצוף.
הורים מחליטים להתגרש.
הסרתרתי את זה הרבה זמן,
אבל האדם שאני מרגישה אליו כ'כ הרבה דברים
כ'כ הרבה עברנו ביחד
גם אם זה היה רק חודש וקצת.
אמיל לא שם עליי.
הוא בכוונה מסתובב בלי חוצלה בכיתה
בכוונה מתחיל עם אחרות
בכוונה ניהיה מגעיל אליי
בכוונה הוא מסתכל עליי, כדי שאני אפתח תקוות.
אני יודעת שאני תמיד אומרת את זה,
אבל התקופה הסתומה הזאת לא עוברת.
אני כל הזמן עצובה.
ההורים שלי החליטו להתגרש. כן.
תקופה חרא שפשוט לא נגמרת.
טוב למשו אחר.
אולי שבוע הבא בעזרת ה' נלך אני והילה לבני עייש. ככה ש, מאשקה, תתכונני לנחיתה.(:
הילה יא נשמותק שלי אני כ'כ אוהבת אותך וכ'כ שמחה שהכרנו(:
אין חברה טובה כמוך ובנאדם טוב כמוך בכל העולםDD:
ואממ זהו. חפירה~~~
נדיה, מירי, קרן אם את קוראת....התגעגעתי
לאב33>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
aLMoG =)