אדון תהום רוצה להיכנס
מאחורי גבו מבצבץ זר פרחים מפתה
"את לא זוכרת יקרתי?, אני תמיד בא עם פרחים"
פתחי נא לי,תני להיכנס
ואז מתחילה המלחמה
גבירת הנפש מכריזה בקול
"שירותך היו נאים לי,בשאול"
והיכן עכשיו אני?
הלא,גבירת הנפש הנני
עליתי דרגות,וגיליתי
שירותך לא כיאות
אדון תהום פורץ בשאגה
ורוקע ברגליו ללא פשרה
"פתחי נא לי, כפויי'ת טובה, שירותי תמיד נאים, מאהבה!"
גבירת הנפש אינה כסילה
היא יודעת, אדון תהום שקרן הוא וניבזה.
אך אדון תהום, מפתה כל כך.
מזכיר לגבירת הנפש את שירותו הנאמן
מזכיר תאוות,הנאות ובילויים לאין קץ
מזכיר כיופים ואף מתרץ
גבירת הנפש נחלשת מולו
מנסה לעמוד בניסיון ששלח לה בוראו
היא עדין מנסה,עד עצם היום הזה
ולאדון תהום מתחיל להיות קשה
הרי גבירת הנפש, אינה חושקת בו עוד
נפשה נימסרה למצוות..
גם מסיפורי ילדים ניתן ללמוד לקח....
"כולנו כעדר כבשים, אתה הוא הרועה."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
