New World Of Justice

אחרי כל כך הרבה שנים של טיסות בין ישראל לקנדה לשם ובחזרה,

בגלל שהייתי צריכה לגור עם שני ההורים שלי ועם האחים המקסימים שלי...הטיסות נגמרו.

אמא החליטה סופית- טסים לקנדה.

אומנם קיבלתי את הבשורה בחיוך רחב כי עכשיו נוכל להיות קרובים לאבא...אבל אז תקף אותי העצב,

אני משאירה הכל מאחור.

חברה כמו טורי לא מצאתי בקנדה ולא אמצא,

אנשים מקסימים כמו אלו שהכרתי כאן לא אמצא שם...

הבית הקטן שלנו,אין כזה בקנדה...

עם כל העצב שבדבר אני לא יכולה להתנגד,אני לא יכולה להישאר כאן ולתת להם ללכת.

את אלבי שלי לא יצא לי לפגוש...

לא יצא לי לראות את המחזמר של טורי,לא יצא לי לעזור בהקמה שלו אפילו...

אוף...בא לי לבכות...

טוב, בעוד שבוע ...

ביי ביי-פוסט לפני אחרון