כן כן.
אחרי כלכך הרבה דיכאון אני שמחה.
לא מאושרת, שמחה.
חברותיי הפגינו דאגה.
אתמול נטשה וסבטה התקשרו אליי...
היום סבטה נועה וקטיה דיברו איתי D:
הבנות מסרו לי ד"ש...
סהר בכלל אמרה לי מילים קורעות לב.
נחמד לי שאיכפת לאנשים ממני ^_^
הציף אותי מין גל מצברוח טוב כזה.
אופטימי.
שכחתי את ולד.
עשיתי את זה.
אני לא מרגישה כלפיו כ=ל=ו=ם יותר.
ואני הולכת להוריד לו ת'אגו שלו למתחת לאדמה. לחפור בור עמוק, לדחוף לשם ת'אדו המזדיין שלו ולכסות באדמה.
נתחיל מזה שאני לא אלך כמה ימים למחששה, כי הוא מסתובב שם.
אני מוכנה להתערב שיום\יומיים אחרי הוא יתחיל להסתובב שוב איפה שאני.
הוא חייב לראות אותי בוהה בו כשהוא עושה פארקור.
פוזאיסט.
שיהיה.
עכשיו אני שוב חופשיה ומותר לי לעשות מה שבא לי D:
עוד איזה 5 דקות פרק 16 :)
תחייכו!
הכול לטובה!
שלכם,

