עדיין ילדה קטנה שחוקרת את העולם הגדול...

זה היה רק עיניין של זמן עד שזה יקרה...

אבל אני יודעת עכשיו שיש מי שיקשיב לי...

שיש מי שיתמוך בי..

שיש מי שיהיה כאן בשבילי.....

בסופשבוע האחרון לא הייתי בבית....

זה גרם לי לראות דברים אחרת...

זה גרם לי להרגיש אחרת....

זה הראה לי שיש אנשים שמתגעגעים אלי...

זה הראה לי שיש אנשים שאכפת להם ממני....

זה הראה לי (כמה שזה נשמע אגואיסטי..) שיש לי תפקיד בחברה...

זה הראה לי (גם זה נשמע אגואיסטי..) שאין מי שיתפוס את מקומי בחברה...

זה הראה לי שחברים זה בעצם ה"משפחה" שאתה בוחר....

זה הראה לי שאני בחרתי בחירה טובה....

פעם ראשונה בחיי דיברתי על הבעיות שלי...

זה עזר...

גיליתי שיש לי יותר בעיות ממה שאני חושבת...

גיליתי שאני שמה את טובת החברים שלי לפני.תמיד.

גיליתי שיש בי יותר ממה שחשבתי.

גיליתי שאני יכולה לדבר עם אנשים גם על עצמי ולא רק עליהם.

גיליתי שאני יכולה לדבר גם על עצמי ויש מי שיקשיב.

מכריחים אותי לכבות את המחשב...אז...

זהו בינתיים...

ביי...