היי!
אממ אז היום היה די דפוק ומשעמם אבל..אנטו'ש הכינה לי משהו..
טבעת ממש יפה
תמונה:
אממ יש לי סיפור מהבלוג של אנטה..
תקראו אולי תלמדו משהו מהדבר הזה...
היום בבוקר אחרי שהתעוררתי הלכתי למטבח לקחת לי כוס מים.
ואז הפסקתי לרגע ככה סתם בלי סיבה הראש שלי היה מלא במחשבות נשענתי על השייש והסתכלתי על השכונה דרך החלון.
השמיים היו אפורים כל שאר הדברים היו נראים ממש נקיים ורעננים וקשת ענקית מתפרסת על אותם שמים אפורים.
זה היה מראה ממש מרהיב!!! הכל היה ממש שקט.המשכתי להסתכל, אחרי כמה שניות עברה שם יונה לבנה ממול לקשתהיא נראתה ממש חופשיה ורגועה.
אחרי שהיא יצאה משדה הראייה שלי המשכתי לחפש אחר הכוס ורק פזלתי קצת אל עבר החלון. עוד הפעם ראיתי אותה יונה לבנה.אבל הפעם היא לא נראתה לי חופשייה ורגוע הפעם היא הייתה מפוחדת. כ-8 עורבים עקפו אותה והציקו לה הם ניקרו אותה.
אני לא יודעת מה היה סופה של אותה יונה לבנה אבל אותו מקרה שיגעה אותי.כל היום חשבתי רק על זה אותה תמונה שנחרטה בזיכרוני.תתארו לעצמכם שמיים אפורים כל הבתים לבנים כמו החלב קשת נפרסת על השמיים ויונה לבנה מראה ממש מושלם לדעתי,אבל מה יש אותם 8 עורבים שפוגעים ביונה המסכנה חסרת היכולת להגן על עצמה.
בישבילי הדבר הזה הזכיר את מדינת ישראל כיום בצורה הזאת:
היונה הלבנה:ארץ ישראל
שמונת העורבים:המדינות השכנות והאויבות של ישראל
הקשת:התקווה לכך שיום אחד באמת יהיה טוב
השמיים האפורים:הרע שבדברים
הבניינים הלבנים והנקיים:אותו חזון והרגשה טובה
העורבים רק פוגעים ביונה למרות ש-לה תמיד תיהיה תיקווה להינצל.
אני יודעת שזה דבר טיפשי לכתוב עליו אבל הרגשתי שזה מחובתי להעביר איזשהו מסר מן הסיפור הזה. ולא רק את הסיפור הספציפי עם היונה אלא את התמצית שלו.
תגיבו..