האמת, שהצבא כיף.
והכל בסדר.
כולם בסדר.
אני בסדר.
נשמע כאילו זה טוב מדי בשביל להיות אמיתי.
אבל זה כן.
זה כן. זה כן. זה כן.
ולא תוכלו לשנות את זה, ביצ'ז$#@!
חזרתי לאכול בשר בחודש האחרון. נו, ביי ביי אידיאולוגיה. החזקתי יחסית יפה מכיתה ט' עד עכשיו. כנראה שהתגעגעתי לבשר למרות כל ה"אמא שלי צמחונית וכל הבית מלא בסויה ותמיד אכלתי סויה ומעט מאוד בשר". אבל זה לא נורא. לא חבל לי. טוב, כן חבל לי, בגלל כל הקטע עם האידיאולוגיה. כלומר, מממ... בעלי חיים מתים זה לא נשמע סימפטי למדי ולכן הפסקתי לאכול בשר, וגם כשאני חושבת על זה עכשיו, זה לא הופך את זה לפחות סימפטי, אבל אני פשוט לא חושבת על זה יותר כשאני אוכלת. זה פשוט הפך להיות "אוה, בשר. אוכל. יאמ." וזהו. שזה, בעצם, מה שכולם אמרו לי כל הזמן.
אני חושבת לעצב שוב את הבלוג הזה ולחזור לעדכן בתדירות גבוהה יותר.
כלומר, יחסית ל-פעם במילניום, בערך.
(כמה זמן זה יחזיק באמת? חמש דקות?)
בברכת שבת שלום, אני עייפה, קמתי בשעה מוקדמת למרות שיום שישי ואין צבא,
שירי.