Every hurricane gets its name from a girl like this

ההורים נסעו לחו"ל, שזה לא רע בפני עצמו. למרות כל החפירות הרגילות של "אז יהיה בית כשנחזור?", אני והיא מסתדרות הכי טוב כשהם לא נמצאים, כי זה ברור לנו שיש חלוקת תפקידים ברורה.

היא תעשה כביסה.

אני אדאג לשאר התחזוקה בבית.

(ואני לא מתלוננת. אני והמכונת-כביסה ממש לא במערכת יחסים טובה.)

אז אחרי בילוי משותף בקאנטרי (בערך: היא הלכה לרקוד, אני הלכתי בחדר כושר), חזרנו הביתה והכנתי ארוחת ערב. אחרי שסיימתי לשטוף כלים, תיכננתי ללכת להתקלח. הגיוני, השעה כבר עשר וחצי.

מממ... השירותים לא נראים כל כך טוב... אולי הגיע הזמן להחליף את הסבון שם? והאסלה גם קצת מלוכלכת... והמושב מוזר... מתי ניקינו אותו בפעם האחרונה?

ואז, במקום ללכת להתקלח, ניקיתי את השירותים.

אני לא יודעת איך זה קורה, אבל כשהם לא נמצאים, אני תמיד נותנת לצד האחראי והמסודר שלי "להשתולל" בבית.

פעם קודמת זה נגמר בזה שניקיתי תריסים, הרגתי ג'וקים והרמתי מפסקי חשמל סוררים.

אני מתחילה להיות מודאגת מגורל הבית.

עוד עקרות-בית. לא בהכרח פולניות.