אני רוצה להיות בבית.
אני רוצה להיות מתחת לשמיכת פוך, אפילו שכבר חם.
אני רוצה ש-MCR יצעקו לי דרך הסטריאו.
אני רוצה S.H עד שהידיים שלי ידממו.
אני רוצה לבכות ולבכות עד שיכאב לי הראש ואני אקח נורופן.
אני רוצה להפסיק לאכול ולחזור ל-54 שפעם הייתי.
אני רוצה להיות בנאדם טוב יותר.
אני רוצה שאת תהיי בנאדם טוב יותר.
אני רוצה שאתה תהיה בנאדם טוב יותר.
אני רוצה שלא נדבר שוב, בגלל שאנחנו בני אדם טובים יותר.
אני רוצה להשתכר כל ערב ולקום כל בוקר עם האנגאובר.
אני רוצה לרוץ עד שלא יהיה לי אוויר.
אני רוצה לישון איתך תמיד, למרות שאתה גונב לי את השמיכה תמיד.
אני רוצה שהעבר יפסיק להיות issue.
אני רוצה שהעתיד יגיע מהר יותר, כי ההווה מסריח.
אני רוצה לעלות על רכבת ההרים הכי מפחידה שקיימת, בשביל שאני אוכל להקיא אחרי זה.
אני רוצה ללכת לחנות ממתקים רק בשביל שאני אוכל להתנהג כמו ילדה קטנה.
אני רוצה להתרגש שוב מדברים.
אני רוצה לחזור לרומא, לשבת עם יין זול ולעשן דרך החלון של החדר.
אני רוצה לקנות בגדים שאני לעולם לא אלבש.
אני רוצה לשכב במיטה שלי ולא לעשות כלום.
אני רוצה להטביע את הפלאפון שלי בתוך כוס תה.
אני רוצה להטביע אותך בתוך כוס תה.
אני רוצה לחזור לתקופה שבה היה לי טוב.
אני רוצה שתהיה תקופה כזו, אבל אני יודעת שלא הייתה.
אני רוצה שתביני אותי, שתראי אותי, שתקשיבי לי.
אני רוצה ממך אותו דבר בדיוק.
אני רוצה להיות חשובה מספיק בשביל שלא יזרקו אותי הצידה בגלל שעשיתי שטות.
אני רוצה להיות חשובה.
אני רוצה שכשאני אמות, יבכו בשבילי.
אני רוצה שאתה תבכה, פשוט כי אף פעם לא ראיתי אותך בוכה.
אני רוצה שתמיד תהיה מאושר, גם אם זה אומר שאתה צריך להיות בבלגיה.
אני רוצה שתחשוב עליי כשאתה שם, כי אני אחשוב עליך כשאני כאן.
אני רוצה שהכל יהיה פשוט.
אני רוצה שהכל יישאר מסובך.
אני רוצה לקלקל מכשירי חשמל בשביל ההנאה שבדבר.
אני רוצה תינוק, רק בשביל לא להיות לבד יותר.
אני רוצה שיום אחד הכל יהיה בסדר איתי ואני אוכל לנהל חיים נורמלים.
אני רוצה את החיים שלי בחזרה.
אני רוצה את התמימות שלי בחזרה.
אני רוצה לדעת אם פעם אני ואת היינו בסדר.
אני רוצה לדעת איך זה שעכשיו אנחנו לא.
אני רוצה לכבות את כל האורות בבית ולשכב על הרצפה הקרה.
אני רוצה לכבות את המוח שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Silent Eyes