לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Every hurricane gets its name from a girl like this



Avatarכינוי:  Silent Eyes

בת: 33





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

cheesy shit


 

אני לא מאמינה שאפילו גוגל הצטרף לשיט הזה, של ט"ו באב והכל.

כלומר, באמת?

איכס.

  

לצערי הרב, אני מתקשה להתנער מתחושת ההתלהבות הקלה שכן יש לי בשבועיים האחרונים.

הרבה קרה מאז חגיגת האלכוהול עם קריס.

היו הרבה חגיגות אלכוהול נוספות.

וכמובן שהצלחתי לשרוף את עצמי עם סיגריה בסנטר.

 

מ' ואני נפרדנו לפני כמעט שלושה שבועות.

באופן באמת לא צפוי, הכרתי בחור חדש. הכל קרה די מהר ועכשיו אנחנו יחד.

ואפילו שינינו סטטוס בפייסבוק! (למורת רוחו של מ', כמובן.)

כבחורה אמיתית, אני תוהה אם אני אצליח לחכות עם הצהרת האהבה שלי עד שהוא יגיד את שלו קודם.

בהתחשב בעובדה שזה כמעט החליק לי מהלשון בערך 5 פעמים היום וזה שאני הולכת לשתות תכף, אני מאמינה שלא.

אני דווקא חושבת שהוא יצליח להתמודד עם זה טוב.

 

קיבלתי לפני יומיים את תוצאות הפסיכומטרי!

והייתי מופתעת לטובה. למדתי יחסית קצת ולא עשיתי קורס.

ועברתי את הציון שקיוויתי אליו.

מבחינתי, אני מרוצה.

עכשיו צריך להחליט מה אני רוצה ללמוד.

זין, לא בא לי על זה.

 

 

אני צריכה להפסיק לשמוע את השיר הזה.

אבל הוא כל כך ממכר.

 

He said "here, here and here", s

He pointed to his heart and mind and ears

 
נכתב על ידי Silent Eyes , 3/8/2012 22:09   בקטגוריות הבחור, אלכוהול, מוזיקה, חברים וחברות, פסיכומטרי, רגעים של טמטום אינסופי, אהבה ויחסים, אופטימי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הרוסי הזה ב-5/8/2012 00:41
 



כי אי אפשר לנהל שיחות רציניות בפאב


 

אז יצאתי עם קריס לחגוג את סיום הפסיכומטרי.

הושיבו אותנו הרחק מאנשים, כדי שלא נפחיד אף אחד.

מובן מאליו שזה לא עזר ואנשים באו אלינו בכל מקרה!

 

בזמן שישבנו ודיברנו על עניינים רציניים כמו איפה קריס הולכת לעשות מכינה ולמה דווקא שם,

עבר בחור מהשולחן לידינו, לקח לנו מהצ'יפס והמשיך ללכת!

 

אחר כך התחילו שירים של יומולדת כמו בדיסקו-קיד (כמובן שקריס לא הכירה הרבה שירים) וקיבלנו שקיות הפתעה!

וצלחות עם במבה וביסלי!

ופיתות עם שוקולד!

 

לגמרי דיסקו-קיד.

 

אני חושבת שזה היה השלב שבו הבנים מהשולחן לידינו התחילו לרקוד על הספות ולגשת אלינו.

 

אחד מהם הציע לקריס נישואין עם כיפלי בצל.

כמובן שהיא הסכימה.

כמובן שהוא שם לה את הכיפלי בצל על האצבע הלא נכונה.

 

 (בכלל לא פרסומת סמויה.)

 

אחרי זה היא קיבלה מאחד הבנים האחרים את המחזיק מפתחות שהיה בשקית הפתעה.

 

אני תוהה מה משך אותם אל קריס.

אה כן, המחשוף שלה.

 

לא נשארתי לבד לאורך זמן, בחור אחר הביא לי סוכריה על מקל.

ואז עוד אחת.

ואז עוד אחת.

ואז, לא, זהו, היו לו רק שלוש.

 

אחרי זה הם רקדו על הספות.

המלצרית נראתה כאילו היא רצתה להוריד אותם, אבל לא היה לה כוח לריב.

חוץ מזה, שבשניה שהיא התקרבה אליהם, הם התחילו לרקוד איתה גם.

 

"אני חושבת שניהלנו שיחה רצינית לפני רגע..."

"אני מסכימה איתך, אבל אני באמת לא זוכרת על זה מה היה........."

 

ואז היה מקרנה!

והבנים הזמינו אותנו לרקוד.

קריס סירבה.

אני הסכמתי.

 

מה אכפת לי, מלא זמן לא רקדתי מקרנה.

 

היה מטורף.

 

קריס הייתה ממש איכפתית ושאלה אותם למי מהם יש יומולדת 18 היום.

 

מסתבר שהם כולם בני 19.

 

הם סיפרו לנו שהם סיימנו שנת שירות והולכים להתגייס.

"אז לאן אתה מתגייס?"

"ל-." (שם של יחידה קרבית כזאת)

"לוחם או עובד רס"ר?"

 

"אז מה, אתן חברות?"

"אחיות."

 

מאוד אמין, קריס.

 

כשהם שאלו מה השם שלה היא ענתה יוליה.

איכשהו הם שמעו לילך.

אז כל הערב, הם קראו לה לילך.

 

בהמשך לחגיגות הפסיכומטרי, זרמתי איתם בהחלט ורקדתי איתם על הספות.

ואז היה את I'm Sexy and I Know It, של LMFAO.

ונחשו מה קרה, לפני הקטע של ה-wiggle wiggle wiggle woo.

 

 

כן.

 

בהחלט.

 

אומייגאד.

 

ועמדתי ליד הבחור הזה בדיוק באותו זמן.

 

אני מה-זה שמחה שקריס לא צילמה את הבעת הפנים שלי באותו רגע.

 

בסופו של הערב, קריס קיבלה מספר טלפון של בחור שיש בשולחן אחר לגמרי!

(היא אמרה שהוא הסתכל עליה כל הערב. הגיוני שלא שמתי לב, כי הייתי עסוקה בבחורים ההזויים מהשולחן לידינו.)

 

בקיצור, היה כיף שיגעון.

 

 

 

והיום אני יוצאת עם אלונצ'ה.

איזה סופ"ש הורס.

 

נכתב על ידי Silent Eyes , 7/7/2012 19:59   בקטגוריות רגעים של טמטום אינסופי, פסיכומטרי, אלכוהול, חברים וחברות  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של בֶבָה ב-30/7/2012 21:01
 



משנגמר פסיכומטרי - נכנס אלכוהול!


 

הפסיכומטרי הלך טוב ואני אופטימית.

אחרי זה התעצבנתי מסיבות שלא קשורות לשום דבר, חוץ מלעובדה ש-ש' טיפש ואני שונאת אותו.

 

זה יעבור לי מחר.

 

כמו חוסר הפיכחות שלי מהיום בערב.

 

 

 

 

יש לי הרגשה שזה יסתיים בזה שאני עלולה להביך את עצמי בהודעות רנדומליות לאנשים רנדומלים.

אני אצטרך לכבות אותו כשאני אצא. הרבה יותר קשה לי להדליק אותו מחדש כשאני שיכורה.

 

 

 

(זה הגיוני שעישנתי יותר אחרי הפסיכומטרי מאשר לפניו...?)

 

P.S.

זה הגיוני שאני כותבת שאני הולכת להשתכר תחת כשבפוסט מתחת אני כותבת כמה אני נגד אלכוהול וזה?

 

P.S. 2

לא חייב להיות היגיון במה שאני אומרת.

אני בחורה.

 

נכתב על ידי Silent Eyes , 5/7/2012 21:46   בקטגוריות פסיכומטרי, אלכוהול, חברים וחברות  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Menthol Cigarettes ב-7/7/2012 15:16
 



הישר מהמקור - פסיכומטרי


 

הלמידה לפסיכומטרי שוחקת לי את המוח. והשאלות המוזרות לא משפרות את המצב.

כשדיברתי על זה עם בי, אמרתי לה, "את רואה? איך נראה לך הייתי מגיבה לשאלות האלה?" והיא ענתה שהייתי מפריעה לכולם.

אוף, הייתי צריכה להירשם לקורס.

 

 

לא נגענו!

מיצג מס' 1:

 

במאפרה נחות שתי סיגריות. ידוע כי סיגריה משקרת כשרעותה שורפת אותה, ורק אז.

אמרה קנט: "את שורפת אותי!"

ענתה קאמל: "אני לא שורפת אותך!"

מה מהבאים נכון בהכרח?

 

[לא ספר הלמידה המומלץ לאנשים שניגמלים מסיגריות.]

 

 

מיצג מס' 2:

 

כבשים צמריות אומרת אמת תמיד, בעוד שכבשים גזוזות משקרות תמיד. שתי כבשים, האחת גזוזה והשניה צמרית, דיברו ביניהן.

אמרה אחת מהן לשנייה: "את תאמרי שהרועה דובר תמיד אמת."

אמר הרועה: "היי! כבשים אינן יודעות לדבר!"

מה מהבאים נכון בהכרח?

 

[הרועה על סמים. חבל על הזמן.]

 

 

מיצג מס' 3:

 

בועז מתכנן לצפות בארבעה סרטים:

רוקי 1

רוקי 2

רמבו

ונשים קטנות.

 

[הייתה שאלה אחרי זה, כמובן, אבל מי באמת יכול להתרכז אחרי רצף הסרטים הזה...]

 

 

מיצג מס' 4:

ידוע כי מי שאינו הולך ל"מיקאה" או אינו הולך ל"מום סנטר" אינו יכולה לעבור דירה, ורק מי שחוזר עייף הלך ל"מיקאה".

מה ייתכן?

 

[מי מספיק משוגע בשביל ללכת לחנות שקוראים לה "מום סנטר"???]

 

וזה יכול להמשיך עוד ועוד,

אבל אני צריכה ללכת הביתה.

כן, ככה זה, לומדים לפסיכומטרי וכותבים בישראבלוג מהעבודה.

life is good :P

 

 

 

נכתב על ידי Silent Eyes , 24/6/2012 15:38   בקטגוריות פסיכומטרי  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הרוסי הזה ב-29/6/2012 20:28
 



לא מכעיס, סתם וואט דה פאק


 

הבחור חי בסרט שצה"ל ישחרר אותו שלושה חודשים לפני תאריך השחרור שלו, בשביל שהוא יוכל ללכת ללמוד.

כשדיברנו בטלפון היום, הוא אמר שאם לא ישחררו אותו מוקדם,

אז אבא שלו יגיש תלונה נגד הצבא.

 

הא. טוב.

 


 

אחותי הלכה לחתונה אתמול וחזרה בלילה כשישנתי.

כמובן שלא אכפת לה שישנתי, היא שמה לי צמידים מסטיק-לייט על הידיים ודחפה לי משהו מנצנץ לפנים.

ואז היא קראה להורים שלי שיבואו לראות שאני זוהרת בחושך.

ואז כולם נעמדו מחוץ לחדר שלי ודיברו על הא ודא.

כאילו אני לא צריכה לקום בחמש בבוקר.

 


 

מתישהו, הייתי אצל בר ולאח שלה היה מבחן בספרות.

היו לו שלוש שאלות וכל אחד מאיתנו ענה על שאלה.

קיבלנו 98 במבחן הזה.

אם ככה, איך קיבלתי 70 בבגרות שלי בספרות?

 


 

הפסיכומטרי הורג אותי. לחלוטין.

כאילו, מי כותב את החלק המילולי של הבחינה? הם על סמים או משהו?

 

שאלה לדוגמא:

 

א. משה אינו מחטט באף.

ב. בקופנגן רוקדים תמיד.

איזו טענה נחוצה עדי להסיק, כי משה רוקד?

 

1. רק מי שאינו מחטט באף נמצא תמיד בקופנגן.

2. רק מי שנמצא בקופנגן אינו מחטט באף.

3. לא רק מי שנמצא בקופנגן מחטט באף.

4. רק מי שרוקד אינו מחטט באף.

 

כאילו, באמת?

בנוסף, יש לי יותר מדי שאלות על אוכל.

זה גורם לי לרצות לבשל את הספר.

 


 

שיא הגאונות בעבודה:

 

תיאור הפעולה: -ריק-

דרישה: עפ"י שרטוט

 

אבל מה אני צריכה לעשות?!?!?

 


 

מחזור זה מיותר.

זה הכי וואט דה פאק.

איזו ילדה בת 12 רוצה להיכנס להיריון?

(למרות שכבר היו דברים מעולם.)

 


 

אני כל כך עייפה, שאני מעדיפה לבזבז את הזמן שלי בכתיבת פוסטים כאלה.

אני בטוחה שזה מכעיס את הבוסים שלי ><"

 


 

אח-של עשה מסיבה ביום שישי האחרון. כמובן שאני והבחור באנו להפריע ולבדוק שהבית עדיין עומד על תילו.

 

שמעו. הם לא יודעים לשתות.

ואני לא מדברת על אלכוהול, אני מדברת על זה שהרצפה הייתה שחורה ודביקה כשהגענו.

 


 

באותה המסיבה, בסביבות חצות, באה מישהי ודפקה על הדלת בטירוף. כמובן שכששאלנו מה קרה היא לא ענתה, אז היינו צריכים לפתוח את הדלת (בעייתי בטירוף, הוא גר בממ"ד, הבחור...).

 

היא הייתה צריכה דחוף דחוף דחווווווווווווף דאאאאאאאאאאאאאחווווווווווווףףףףףףףףףף

 

פלסטר.

 

טוב אחותי.

 


 

חבר-של-אח-של: "שמע, אני לא רוצה להעליב אותך או לפגוע בך או שתריב עם אח שלך..."

הבחור: "..."

חבר-של-אח-של: "אז אם יש בעיה, פשוט תגיד לי."

הבחור: "כן, יש לי בעיה."

חבר-של-אח-של: ~להוט משהו~ "כן??"

הבחור: "אתה מוכן להעיף ת'נרגילה הזאת מהסלון למרפסת???????"

 


 

סוף המסיבה (לפחות מבחינתנו, התארגנו לשינה)

 

חבר-של-אח-של2: ~לבחור~ "שמע, אחי!!!!!!!!!!!!!!! הבית של מבולגן!"

 


 

הקטע המצחיק באמת עם המסיבה הזאת,

זה שבחמש בבוקר חברים-של-אח-של ניקו את הבית,

העירו אותנו מהצעקות שלהם,

באו לחפש נייר טואלט אצלנו,

ושברו את הדלי.

 

והם היו כל כך גאים בעצמם אחרי זה.

 

נכתב על ידי Silent Eyes , 30/5/2012 14:00   בקטגוריות הבחור, אהבה ויחסים, ביקורת, עבודה, שחרור קיטור, פסיכומטרי  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של koshka$ ב-30/5/2012 14:32
 



הבלוג משוייך לקטגוריות: 20 פלוס , מתוסבכים , אהבה למוזיקה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לSilent Eyes אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Silent Eyes ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)