אתמול הייתי אצל ש' והיה ממש ממש נחמד. וצחוקים כרגיל וסרט והכלב המטורף שלו.
כשהגעתי הביתה המשכתי להציק לו קצת בסמסים, כי זה תמיד כיף לי להסתמס איתו...
בכלל לא ראיתי שזה מגיע, אבל גם כשזה היה מולי, לא הפסקתי לתחקר אותו. כאילו שזה שינה משהו.
אני תוהה לאן ניסיתי להגיע...
אני: דארלינג?
הוא: ?
אני: אתה באמת לא אוהב אותי? 
הוא: באמת שאוהב
אני: אז למה אתה כל הזמן אומר שלא?
הוא: שלא יעלה לך לראש?
אני: כן, ממש.
הוא: כן, ממש.
אני: דארלינג?
הוא: ?
אני: אז אתה אוהב אותי? ^.^
הוא: כן
אני: גיי!&%&@#
הוא: אם זה המחיר, שיהיה זה
אני: המחיר של מה?
הוא: של לאהוב אותך
אני: הבנתי למה אתה לא אומר את זה. זה באמת עולה לי לראש.
-שתיקה וירטואלית.-
אני: דארלינג?
הוא: ?
אני: זה לא 'אוהב' כזה של 'הייתי רוצה לצאת איתה' נכון?
הוא: למה?
אני: כי אתה כזה מושי היום. אני לא רגילה לזה.
הוא: זה משנה משהו?
אני: מה?
הוא: הדרך שבה אני אוהב אותך
אני: כן, זה משנה. ואל תשאל למה, כי אין לי תשובה לזה.
הוא: אז איך את יודעת?
אני: אתה שואל הרבה שאלות ולא ענית על מה שאני שאלתי. חצוף.
הוא: כי זה מאוד תלוי.
אני: במה זה תלוי?
הוא: בתשובה שלך.
אני: השאלה של למה זה משנה?
הוא: כן. כי אז אני אצטרך לבחור איך לענות
אני: למה שתצטרך לבחור איך לענות? מה רע בלומר את האמת?
הוא: אין אמת עדיין, עוד לא החלטתי
אני: עדיין לא החלטת מה התשובה לשאלה שלי?
הוא: בדיוק.
אני: ואם אני אגיד למה זה משנה זה ישפיע על התשובה?
הוא: כן.
אני: אתה טיפש.
הוא: למה?
אני: כי זה לא אמור להיות תלוי במשהו שאני אומרת. זו הייתה שאלה שקשורה אליך בלבד.
הוא: אמרתי לך שעוד לא החלטתי. כרגע זה תלוי גם בתחומים אחרים.
אני: תחומים אחרים כמו?
הוא: איך זה ישתלב לי בחיים
אני: אתה טיפש. זו הייתה שאלת כן/לא פשוטה. אתה מנתח את זה יותר מדי.
הוא: אני לא מנתח יותר מדי. נניח שנתחיל לצאת. אין לי ערבים חופשיים בדר"כ. יש מצב שב-2013 או תחילת 2014 אני עובר לחו"ל. בכל מצב אני הרבה בחו"ל ורק אתאמן יותר בארץ. זה לא מצב להחזיק זוגיות.
אני: אתה יודע, בכלל לא דיברתי על זה. שאלתי אם זה 'אוהב' כזה או לא. זה הכל. אתה לגמרי מנתח את זה.
הוא: אי אפשר סתם להחליט כזה דבר. אני עושה תכנון כללי לכל כיוון.
אני: אתה אנליטי מדי. זו הייתה שאלה פשוטה.
הוא: והתשובה גם פשוטה - תלוי.
אני: אתה טיפש. אני הולכת לישון.
הוא: ככה אני.
אוי אלוהים.
לפעמים אני תוהה אם המוח שלי עובד.
מה את עושה, בחורה מטומטמת שכמותך שיש לה כבר חבר??
למה אתה מנסה לסחוט הצהרת אהבה מהידיד שלך?!
(זה נראה כאילו הוא שכח את זה בעצמו. שיש לי חבר. שאנחנו ידידים. שכבר יצאנו פעם וראינו איך זה נגמר.)
אבל הוא פשוט היה מוזר כזה, אתמול, שפשוט הייתי חייבת לשאול.
יש לי דחף הרסני לא ברור. מעניין מה אני מנסה להשיג במעשים הטיפשיים שלי.
והכי מפחיד אותי, זה לאבד אותו. אם אני אמשיך ללחוץ, אני עלולה להכניס את שנינו למצב לא נעים. אני מכירה את עצמי מספיק בשביל לדעת שאם אני אגלה שיש לו משהו אליי, אני אתחרפן ברמות על ולא אוכל להמשיך להחזיק את הקשר הזה. לא לדבר על איך זה יגרום לי להרגיש בקשר עם מ'.
מ'. מה אני בכלל מתעסקת בשטויות האלה בלי לחשוב על מ'? אני באמת טיפשה.
(אני לא אוכל לספר לו על זה. זה נוראי. אני מרגישה כמו בנאדם רע מאוד כרגע.)
את קוראת פה? כי אם כן, אז תגידי לי.
תגידי לי שאת קוראת פה ותגידי לי מה לעשות, כי תמיד ידעת לאזן את הטיפשות שלי, איכשהו, גם שהייתי בטוחה שאני עומדת לרדת מהפסים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Silent Eyes
