פססט. פרק ראשון.
"שיואו! אני כ"כ לא מאמינה! דנה!! דנה דנה דנה!!!"
ילדה בעלת שיער שחור ארוך ממש ניראתה
כרגע מתה לגמרי או במילים אחרות, ישנה. הילדה
השנייה הייתה בעלת שיער ג'ינג'י ועיניים ירוקות בהירות שכרגע נצצו. "דנההה
קומי כבר!" "וואי שני תסתמי כבר .-." הילדה המתה קמה, אבל המשיכה
להראות מתה בגלל סיבה לא מוגדרת. "מה את רוצה?" "זוכרת נרשמתי
להגרלה ההיא של טיסה לגרמניה + כרטיס להופעה של טוקיו הוטל + להתארח עם ביל ותום
במלון?" "הם לא משמלים עם הכרטיס חזרה מגרמניה או כל שהות שם תהיי בטוחה"
דנה חזרה לצורה המקורית-המתה שלה כש נפלה עם הפרצוף על הכרית. "מה זה משנה?
זכיתי! בחיים שלי לא זכיתי בכלום!" "אוי תסתמי כבר .-." דנה הראתה
סימני חיים קלושים. "זה כרטיס זוגי את יודעת מה זה אומר?" אמרה שני
בהתרגשות וקפיצות קטנות שהזיזו את המיטה. "שאם לא תסתמי שום דבר נעים לא יקרה
לך?" לדנה סופסוף נמאס והיא קמה תוך
כדיי הצמדת שני אל המיטה והחזקת ידייה. שני הסמיקה מעט "לא...לא זה..."
דנה עזבה לה את הידיים, שני חייכה והתרוממה בשביל לחבק את דנה ולחשה לה באוזן "את
יודעת כמה כסף אפשר לעשות על זה?" דנה קמה ממנה "מספיק בשביל להחזיק
אותנו שנה... כן... אבל מה נעשה אחרי זה...במוקדם או במאוחר נצתרך...." .. שני
השתיקה אותה בדרך נורא רגילה לבוקר. "זה לאנשים טיפשים שהיו מוכרים את הכרטיס
וזהו... לי יש תוכניות גדולות לזה" דנה נשכבה לייד שני על הבטן והוציאה
סיגרייה "אני לא מתכוונת לנסוע איתך לשמוע את השיט הזה...לא יהיה לנו איך
לחזור ילדה..." שני הסתכלה עלייה במבט נגעל "כמה פעמים אמרתי לך לא לעשן?
זה משאיר לי טעם רע בפה." "את צריכה להתרגל לזה.... כמה שנים את כבר
טועמת את זה כל בוקר?" "סה"כ שנתיים... ועד עכשיו עוד הצלחתי
לחיות...היום את לא תהרסי לי את היום." "מה את מתכוונת לעשות עם הכרטיס
אם לא למכור אותו או לנסוע להופעה?" שני חייכה "אני מתכוונת לגלות לכל
העולם את הפרצוף האמיתי של ביל ותום" חיוכה היה זדוני מתמיד. דנה חששה ממנה
מעט "ל..למה את מתכוונת?" "הו את תראי" שני קמה מן המיטה "אני
רוצה להתקלח...אני מסריחה כולי מאתמול בלילה" "טוב...תחממי את
המים...אני באה איתך."
נמ.... מקווה שנהנתם מההתחלה.. 3: ~ יהיה המשך מחר/מחרותיים.... יש לי..רעיונות.
