אתמול הייתי מאושרת, והיום אני כמעט בוכה.
למה זה תמיד חייב להיות ככה? יום אחד טוב- ויום אחרי זה גרוע 
אני מרגישה שאף אחד לא אוהב אותי, למרות שאני יודעת שכן אוהבים אותי. אבל בכל זאת יש פה משהו לא בסדר... אני לא אמורה להרגיש ככה. כי בלב אני יודעת שאוהבים אותי ואיכפט לאנשים ממני- אבל בחוץ אני מרגישה שלא. שאין לי למי לספר את הסודות שלי, אין לי לאן לבוא כשאני במצב כזה.... אני צריכה מישהו שאני יוכל לבטוח בו ושאני יוכל לספר לו הכל ולדעת שהסודות שלי בידיים טובות ):
נעמה, מירב וגל: אני מצטערת שאני אומרת את זה... אני מקווה שלא נעלבתן, פשוט ככה אני מרגישה 
נועה



