אז ככה:
# צו ראשון
*קב"א 53
*דפ"ר 60
אוקיי אז מסחינה מסוימת ה53 זה אחלה! זה קצונה וזה טוב למודעין!
הקטע הוא רק שאני כול כך כול כך קיוויתי לטיס! הרבה יגידו שזו לא אני אבל כניראה הם לא באמת מכירים אותי! :(
קיוויתי שיהיה לי וטב לטיס וככה המישקפיים לא יהוו בעיה, כי אפשר לעשות מקרה הרע ניתוח אם לא יקחו אותי כ"חריג" אבל עכשיו גם זההתבטל! זה ממש מתסכל כבר הייתה לי פנטזיה כזו שאני לא מספר להורים מה אני עושה ואחר כך אחרי כול הטירונות והזה רק כשמקבלים כנפיים אני אפתיע אותם בהזמנה לשם.. עכשיו כול פעם שאני שומעת מטוס הלב שלי צונח לתחתונים.. כניראה באמת לא הבנתי כמה רציתי את זה עד שפסלו לי את זה.. באמת באמת באמת חשבתי שאין סיכוי שלא ושרק משקפים יהוו לי את ה"בעיה" מסתבר שלא.
אז חוצמיזה עכשיו אני שואפת או לקרבי או למודיעין, אני עדין לא סגורה על זה כול כך. ההורים אומרים עדיף מודיעין יותר מתאים לך, יש מצב אבל באלי באלי שיהיו לי נעלים אדומות! שאני אלך איתן בגאווה!
המודיעין הוא משו מבוקש אבל הוא כול כך גדול יש מלא מלא אנשים שהולכים אליו אז מה יהפוך אותי למיוחדת?!
וזה מה שאני וצה לעשות משו מיוחד בצבא! משו שאני לא אשכח! :)
אבל מודיעין זה נחשק להגיע לשם אומר שאתה מעולה שאתה אחלה! אז אולי זה בכול זאת בישבילי? אם היו שואלים אוית איזו ערבית אני רוצה ללמוד כניראה שהייתי אומרת בסורית. אבל בתכלס אין לי באמת מושג למה!
זה פשוט כה מיצרית ניראתה לי תמיד משעממת טוב אולי לא השפה הרי אני כרגע לא באמת יכול כול כך להבדיל בין ה"ערביותיו" אבל מצרים נראתה לי משעממת למה? אין לי מושג אויל כי כול פסח אתה חופר עליה? ואולי גם מסיבה אחרת לא ברורה? ;) ירדן? תכלס לירדן יש את האסוציציה הכי טובה אצלי! למה? כי אם אני זוכרת נכון מלחמת יום הכיפורים המלך שלהם ניסה לזהי ר אותנו.. אבל זו ארץ גדולה והיא קרובה לבית, בלאי לפעמים רחוק ממנו ולפעמים להישאר בו ולא לעזוב! זה נורמלי נכון? :O
אני לא באמ תיודעת מה אני רוצה לאישה שם ב"אימות נמתונים" אמרתי או קרבי או מודעין!
עכשיו גן ההורים יודעים, קודם הם רק חשבו מודיעין אני לא זוכרת בידיוק איך אבל עכעשיו הם יודעים שבאלי גם קרבי.
אולי קצונה? יש קצונה במודיעין?
קראתי על ה"עוקץ" שזה קרבי גם לבנות, וזה אם כלבים שזה מעולה אני תמיד רציתי כלב! :)
לא יודעת הראש שלי מבולגן מאוד כרגע יש יותר מידי לחשוב ומעט מידי מקום..
וכובן מעט מידי זמן!
אז נירהא לי שזה הוא להיום ממש אהבתי את הכתב הזה! לא יודעת אפילו למה! :)
הוא מרגיש כאילו ישן כאילו כותבים במכונות כתיבה הישנות.
אז בערך בזה הרגע אני סוגרת את החלום של להיות טייסת בצבא!
חלום שהיה יכול להיות מאוד יפה אבל לא יקרה! :(
אז תודה על כול רגעי הפינטוז והמוטיבציה!
ביוש! D: מחר שישי ! סוףך סוף1 D:
♥ יעלקה! :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
