השינויי מצב רוח האלה,אני באמת לא יודעת אם זה טוב או רע.
אתמול, הייתי בדכאון, נשברתי משיר, לא רציתי לחזור הבייתה ורק רציתי שיניחו לי לנפשי.
אבל זה לא קרה, והייתי צריכה להעמיד פנים, וגם היום בבוקר, שההרגשה ההיא עוד קצת מנכרת בי,
ובכל זאת, לא להראות בדאון, וגם פחות הרגשתי ככה,
שינה טובה מעבירה הרבבה דברים.
ולפעמים זה מעולה, כי בצ'יק חוזרים להיות שמחים,
אבל יש את הרגעים, שאתה רוצה להיות בדכאון, קצת להתאבל עם עצמך בלי שהעולם בחוץ יציק לך.
ואני בד"כ לא יכולה לעשות את זה,
יש לי מה שנקרא בית חטטן שכזה..
חוצמזה, מהמיני מהפך שעשיתי לעצמי בזמן האחרון,
גיליתי שאין לי כמעט שירים מדכאים על המחשב [נאבקתי בעצמי כדי ליצור פליליסט לא מוצלח במיוחד של 20 שירים]
הבגדים שלי שמחים יחסית, וזה דווקא טוב, למרות שהשלב הבא זה פחות זרוק,
ויותר, תיראי כמו בת נורמלית וישתחילו איתך.
אני מתקבת לרמה הזאת, של להיות בת.
וזה לא מוצא חן בעיניי כל מיני דברים בזה, AKA הבכי אתמול על השיר.
הלחשוב כל הזמן על מה אחרים חושבים.
אני לא מאמינה שאני אומרת את זה,
אבל פאקינג הזדהתי עם דמות ב90210,
ואני בכלל רואה 90210 שזה נקבי לחלוטין בהגדרה שלי.
אני מעדיפה לחשוב על עצמי, כעל יהלום בלתי מלוטש.
כמה טוב זה עושה אני לא יודעת.
אבל ככה, אני עדיין נשארת מיוחדת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
