חיים נסתרים, מציאות מקבילה
בלוג #2. אישי, אמיתי וללא מעצורים. |
| 6/2009
ושוב דאון מטורף
אחרי שהרבה זמן לא עדכנתי פה, וקצת חבל.
אני לא יודעת בדיוק מה הסיבה, אבל כנארה שאני מרגישה את הסוף,
ולא רק מבחינת בית ספר, בגרויות והכל,
אלא, מהבחינה שאנשים לא שומרים על קשר.
אני יודעת שתמיד היה לי קשה להחזיק קשרים, אני בעיתית בעניין,
אבל אנשים שאני כן רוצה לשמור איתם על קשר, ומנסה ליזום שיחות, מפגשים ודברים דומים,
ולא משתפים איתי פעולה, אפשר להגיד שזה מעליב,
אני לא מספיק טובה?
זה רק מחזק את החוסר ביטחון ורגשי הנחיתות שלי המקרים האלה,
ואני מנסה להדחיק את הרגשות האלה, ולהתגבר.
וזה עוצר אותי, וזה מתסכל.
אני לפחות מסתכלת על העתיד, על הצבא, בתקווה שאני אכיר שם אנשים טובים,
ואנשים עם חברויות שישארו ליותר זמן..
אני רוצה משהו קבוע בחיים, מישהו, שזה לא משפחה,
שאני אוכל להגיד עליו, כמה אנחנו קרובים.
אני רוצה פעם בחיים שיהיה לי חבר טוב, או חברה הכי טובה..
אני רוצה משהו, משמעותי.
|
נכתב על ידי
,
5/6/2009 23:26
בקטגוריות אני, חברים, התחלה חדשה, משפחה, עצבים, אהבה ויחסים, בית ספר, צבא, שחרור קיטור, פסימי, אופטימי
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של Me,Alone ב-6/6/2009 13:36 |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
