חיים נסתרים, מציאות מקבילה
בלוג #2. אישי, אמיתי וללא מעצורים. |
| 3/2008
קצת רצינות
והגעתי למצב, שאני כמעט כבר לא יכולה לכתוב בבלוג הפומבי,
לא באמת לפחות
אני לא אוהבת את המצב הזה.
הבעיה שאני "קשורה" אליו יותר מידי, לא יכולה לסגור או להעביר אותו,
במיוחד שיש שם תגובות, כמה שמנסים להגיד שזה לא משפיע, זה כיף לקבל תגובות על דברים שאתה אומר.
וזה מעצבן, שאני לא באמת יכולה לכתוב שם כבר.
זו אחת הסיבות היותר חזקות שפתחתי את הבלוג הזה.
אבל פה, הרבה רמיזות,
אין דברים מפורשים, בכל זאת, אנונימיות ברשת,
למקרה הקיצוני, "מה יקרה אם.."
לפעמים, אני יותר מידי מחושבת.
וסתם פריקה שכזאת, ללא משמעות מיוחדת,
רק לדעת שיש בי עוד את היצר הזה, את האפשרות.
הייתי אומרת איכויות, אבל זה כבר יותר מידי.
אבל כן, בכתיבה כזו רמת הכתיבה שלי עולה,
זה לאתגר את עצמך, לכתוב טוב, יפה, לכתוב Better.
לפעמים, כל מה שצריך זה להוכיח לעצמך.
ובמיוחד בתקופות שכאלה,
שלא קל לי כ"כ בלימודים, בין אם אני מפגרת לבין אם אין מה לעשות.
לא קל, וזו אחת הדרכים להתמודד.
אני.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
