בכל הדרכים,מעולם לא אבדה לי דרכנו.

ממ, אני שמתי לב שהעידכון האחרון היה בערך אחרי היומולדת שלי , ואחרי הודעה מאסיה,

הבנתי שכן צריך לעדכן קצת .

מממ,

אז, התחלתי שנת הדרכה , בנתיים לא הולך משהו . . זה כבר לא מה שזה היה פעם.. וזה נהיה מבאס יותר ויותר.

משהו נותן לי כח להמשיך הלאה, כמו להבה קטנה שחממת אותך, אבל לפי מזג האוויר ... הלבה עומדת לכבות.

ממ, התקבלתי למד"א.. וזה הדבר הכי מדהים שקורה לי, כי אני באמת נהנת שם,

ויש שם אחלה אנשים, וממש כיף לי ללבוש כל פעם את החולצה הזו וללכת איתה.

פתאום אנשים מסתכלים עלייך בעין אחרת לגמרי, פתאום כשאתה מגיע לבית חולים...ואו, זה מטורף לגמרי .

בלימודים הולך מצויין, הרבה יותר טוב ממה שחשבתי.

ההערכה לפני קצת זמן הייתה מעולה , ולחשוב שלא השקעתי כלום. ממש כלום.

אממ, אני חושבת שנורא התבגרתי מאז ההתחלה הזו של השנה, למרות שתמיד זכרתי את עצמי כבוגרת.

השנה התבגרתי הרבה יותר, פתאום אני מסתכלת על דברים בעין אחרת .

היה עליי עומס כמו שבחיים לא היה לי.

לא הייתי נמצאת בבית, הייתי מגיעה למקלחת ולישון, וגם זה בשעות לא נורמליות במיוחד,

הלחץ ירד, אבל עדיין יש.. כל דבר היה שווה את זה .

זהו בעיקרון, או זה מה שאני זוכרת לפחות.:)

להית'.