יצאתי לחיפושים אחרי הטעם לחיים^___^

אתה זוכר שפחדת מאמא שלי?...זוכר שכשכל פעם היית רואה אותה היית טוען שהיא ניסתה לאיים עלייך והייתי אומרת לך שזה סתם חלום..,אתה זוכר כשהיית בא אלי כל הזמן,כשהיינו הולכים ביחד... החזקת לי ביד ואמרת את אותו משפט כל פעם מחדש:"מושלמת שלי...בחיים לא חוויתי כזאת אהבה,אולי ,אולי בעתיד כשאתחתן אהיה איתך."יום אחד קבענו להיפגש מתחת לחנות של מושיקו.אתה הגעת,הסתכלת עלי והתחלת לידמוע...שאלתי אותך למה יש לך את החתך הזה ממש ליד העין? למה אתה פצוע?!...אז הפנת מבטך בחשש והבטת בי כמו רוח.פחדתי לשאול,ואז,אמרת לי את אותו המשפט רק בנימה אחרת בטון אחר... כיאילו אתה מאוכזב.. כיאלו,אתה לא יכול להמשיך לשמור סוד....הסתכלת לעברי,חייכתי אלייך...לקחת את ידי וישר הפלת עייניך .

ה20 ביוני לאחר 8 שנים פגשתי אותך שוב... נעצת בי מבטך,את אותו המבט שהיה לפני ה8 שנים האלה..הזמנתי אותך לקפה,דיברנו,הזמנו...ניסיתי להזכיר לך כמה מצחיק היה כשהיינו מאוהבים,אבל אתה לא צחקת...ניסיתי לעשות לך את אותם מבטים..אבל לא הסתכלת....לבסוף נפלט מפי המשפט" למה הפסקת להגיד לי את המשפט המפורסם שלך?! למה הפסקת לבוא איתי לקריון ולרכל על כל הבנות ששנאתי?! למה הפסקת את זה?! זה היה כל כך מושלם,עד שאתה שברת את זה עם המשפט המגוחך הזה!זה הכל באשמתך שעכשיו אתה לא מסוגל לחוות אותי עוד פעם!..

פיתאום...חזרת על הדמיעה ההיא.. ששברה את הקשר הזה...

למה הוא לא אמר לי  למה הוא עשה את זה?. למה הוא נפרד מימני...

פיתאום הבחנתי בחתך העמוק.. הצלקת מאותו יום שהוא עשה את זה...הוא ברח מהבית קפה....דומע...חשבתי לעצמי... בטח הוא סתם נהפך פחדן...

לאחר 5 שנים עברתי בסביבה...וסתם מתוך רצון טוב רציתי לבקר אותך.....על הדלת ראיתי דף עם הכתובות.. ניתן להשכרה\לקניה...

שאלתי את האנשים שגרו ממש ליד הבית שלך מה קרה...הם נתנו לי מכתב שנועד לי....במכתב היה כתוב:

אהובתי היחידה,

רק רציתי לספר לך מה קרה בזמן שהיינו ביחד ואחרי זה...

את מבינה... כשהייתי נוהג להגיד לך שאמא שלך איימה עלי...

התכוונתי לזה...החתך שראית היה מהסכין שלה..

אמא שלך הכירה את אבא שלי והתאהבה בו פעם, אך הוא שבר את ליבה והתחתן אם חברתה הטובה אמי...

אמך לא רצתה שאני יהיה חבר שלך ואיימה עלי אך כל פעם שעשתה זאת את באת ברגע האחרון...

בפעם שניפרדתי מימך הייתה הפעם שאמך השיגה אותי בתחנת האוטובוס בדרך לפגישה שקבענו אצל מושיקו,

היא תפסה אותי והכתה אותי.

היא איימה עלי שאם לא אפרד מימך היא תהרוג את שני הורי.

אחרי 8 שנים.. פחדתי לענות לך מפני שחברה של אימך הייתה המלצרית בקפה,

לא סיפרתי לך מקודם כי נדרתי שבועה בשם סבתי ז"ל ולא הייתי סולח לעצמי עם הייתי שובר את השבועה...

אני מבין את כעסך....

נ.ב. אהבתי אותך ולא הייתי חבר של אף אחת עד יום מותי....

התאבדתי כדאי שאוכל להשתחרר מהשבועה וכדאי שאוכל לגלות לך מה באמת קרה....

באהבה בלתי נישכחת אהובך".