מכירים את ההרגשה שהרוע בכם מתעורר וזה כ"כ כיף.
אתה תמיד נחמד לאנשים שנחמדים לך ופתאום
וואוו?! איפה האנשים שאני יכולה להתעלל בהם?
אז היה לי סיפור לא קטן עם הבן אדם הספציפי הזה..
אני לא אתחיל לספר הכל עכשיו אבל לפני כמה ימים הוא שלח הודעה,
אחרי שאנחנו לא מדברים חצי שנה אם אני לא טועה.
ואני מסננת, שיהיה הוא כבר ממש לא חשוב לי ולא חלק מהחיים שלי.
ואני רואה שהוא ממשיך לשלוח, סיננתי.
יום למחרת הוא שלוח הודעות וזה כבר עלה על העצבים, עניתי לו.
ומצד אחד הוא שיחק אותה ראש קטן "אני לא שלחתי הודעות.."
וכשאנשים משחקים אותה ראש קטן זה מרתיח אותי!!
וזה כ"כ עיצבן שהוא משחק אותה כך, לא זה לא אני.
תוך כדי השיחה המוזרה בהחלט הזאת הוא שואל "את באה למסיבה?"
ואני אויי פאק מאיפה נחתתה לי?! עוד שניה אני בועטת בך!
זה כ"כ מבלבל!
מצד אחד אם הוא היה לידי הייתי בועטת בו לעזאזל אבל מצד שני.. וואו מאיפה באתה לי?!
אין לי מושג מה עבר לו בראש שאותו הזמן.
אבל כמו שאמרתי בהתחלה, הוא לא קיבל ממני התנהגות נחמדה.
אני יודעת איך לטפל בכאלה, והאמת אני בטוחה שהוא הצטער על ההודעות האלה.
אבל עדיין.. אם הוא חושב שאני אתנצל הוא ממש טועה!
נשמע שאני ממש חסרת טאקט אבל כשיש בן אדם אידיוטי כזה? חייבים.
אני לא רחמנית כמו שאתם חושבים, אם חשבתם כך בכלל.
אבל אני גם טובה כשצריך.
אני משתדלת תמיד לא להראות את הצד הרע שלי.. אבל האמת?
אני רעה וטוב לי להיות רעה!
ואני גאה בזה!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
