לא יודעת מה טוב, מה לא טוב,

מה רגעי ומה תמידי,

מה אני רוצה ומה אני לא רוצה.

פתאום ניראה לי כוכך סתמי ומיותר.

ושאני צריכה להשקיע רק בעצמי ובלימודים, כי תאכלס זה התעודה הסופית, זה מה שיזכר, ולא איזה קורס מדריכים מזדיין.

אני לא יודעת איך יהיה ומה יהיה.

אני הולכת לשם בחוסר מוטיבציה מטורף, בלי רצון להצליח,

אבל אני יודעת שאני חייבת. כי בסופו של דבר השיכול העיקרי זה בשביל החניכים.

תמיד אני דוחה דברים לרגע האחרון.

מפחדת מכישלון

מחר מבחן בספרות,

עשינו קבוצת למידה אצל ינון. כוכך בא לי להעלות תמונות כי היה ממש מצחיק אבל אין לי כוח לקום מהספה.

אז שיהיה סמינר מגניב הא?