נתחיל בסיפור,
יום ראשון, הגעתי בלי חולצת בצפר, ובבבבבבמקרה יהודית ראתה אותי ואמרה :"לכי עכשיו ושימי חולצת בפר, אני לא רוצה לראות אותך ככה. פעם הבאה אני מעיפה אותך הביתה.." אז הלכתי ושמתי חולצת בצפר ואחרי 5 דקות הורתי אותה.
אתמול, הגעתי שוב עם גופייה לבצפר, כי חם לי, ואנ לא אוהבת שחם לי. ובבבבמקרה, יהודית ראתה אותי ואמרה לי "אני ניראת לך כמו מציל? אז למה את מתלבשת כיאילוו את בים?..עופי הביתה, הזהרתי פעם אחת." בשיכנועים רבים עם המנהלת האהובה, התלבשתי לה מול הפנים ושמתי חולצת בצפר, "שזאת תהיה פעם אחרונה, אני מוותרת לך בגלל אהבתי הרבה.."
היום, הגעתי עם סווצ'ר חלק, באמת שהוא חלק. ממתי אסור? קיצר, נגמר המסדר ויהודית עומדת בפתח של המזדרון "ירדן תעמדי בצד.." הייתי עם עוד כמה אנשים שלא באו עם חולצת בצפר. קיצר רק אותי היא העיפה הביתה..
אז עכשיו אני בבית חפיייייי!
ויש לי הרבה דברים שכיף לי לעשות.
ואי שיט, אני צריכה לעשות בדיקת דם. אין לי כוח.
אז יום טוב שיהיה :)
נלמד קצת לתולדות ונפטר מהמבחן המעיק הזה.
אה.
חשוב לציין שהגרות ביישומי מחשב מתחילה להתפתח. סיימתי כבר חצי מהבגרות. נשארו לי כמה שטויות לעשות.
יצא בן זונה.
אולי סופסופ אסתר תאהב אותי?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
