כמה זמן לא עידכנתי סתם ככה, בשביל לספר איך היה לי..

פתאום אני רואה הכל ורוד, חיובי, מאיר לי פנים. העולם רק רוצה שאני יגיד "ואיי כמה טוב לחיות"

כל העניינים הלימודיים מתחילים להסתדר, במכבי נגמר הפורימון וחוזרים לשגרה.

באלוהים,

היום היה היום המושלם בעולם..

קמתי בבוקר, לא הצלחתי לקום.. בלה בלה בלה, כמו כל בוקר, מתארגנת ומחכה שאמא תקח אותי. יוצאת החוצה ולא מוצאת את האוטו..ממממ.."אמא? איפה האוטו?"

"אויייי בגלל זה אני לא מוצאת את המפתחות, מושיק לקח אותו".. אז מה עושים? כמו כל פתרון טוב בחיים הולכים לסבתא [השעה חמישה ל..] בדרך ראינו את מור טביב ולקחנו אותה.. וכל הדרך רק צחוקים..

הגענו לבצפר, לא נכנסתי לתולדות, מה שעשה את הבוקר למושלם. באותו הרגע הסתכלתי על עצמי ואמרתי "אחח איזה חיים". עוד שעתיים היסטוריה, שעה ספרות, וניתאי לא בא אז אין תעבורה..

אחריזה, כמו כל יום שישי הלכתי לסבא וסבתא. פתאום אני מוצאת את עצמי עם כל הבני דודים, אני הכי גדולה שם, יושבים עם שמיכה על הדשא והם מאזינים לי לסתיו ולבר על סיפורים מהבצפר. חחחח איך שההורים שלי נכנסו וראו אותנו, הם חייכו כזה בגאווה של "אחחח... אחוות הבני דודים".  סופסופ לא מהרתי לחזור הביתה, כי לא הלכתי למכבי [אמא לא הרשתה כי היא התעצבנה עליי], מה שעשה לי את היום יותר טוב, כי לפעמים צריך קצת חופש למחשבה ולהתרעננות.

חזרתי הבייתה, דפקתי חרופ של החיים וקמתי ב5 וחצי,

אכלנו קידוש והשלמתי עם אח שלי אחרי 3 חודשים שלא דיברנו..

תנו לי עוד ימים כאלה ואני אהיה מאושרת..

מה גם שירדתי ל-3 יחידות היום, והעובדה שאני מסיימת השנה מתמטיקה עשתה לי את החיים ליותר קלים פי 5.

קיצר,

שירדע,

טוב לי :)

עיצבתי.. לא משו, אבל אחלה.

אחלה לי, הכל מתחיל להסתדר, פורימון נגמר, היה נחמד,  היו יותר טובים אבל בס''הכ סבבה לגמרי..

מתחיל מרתון חזרות מטורף לטקס מסע, אבל יש אישורים למבחנים ככה שזה אש.

שום דבר חדש,

יש לי אחלה כתה, ואני אוהבת אותה. והיה לי ממש כיף היום.

אבל דווקא תמיד שהכל מתחיל להסתדר יש איזה קוץ שתקוע,

מן קוץ שאתה לא מרגיש אותו תמיד, אבל שאתה נוגע בו אתה מרגיש את הכאב.

וכל פעם שתגע באותה נקודה ספציפית שהקוץ נמצא בה, יחזור לך כל הכאב של ההתחלה,

 מה שהיה פתאום חוזר אלי כמו בומראנג ביוני שתוקף אותי כל פעם מחדש.

איך שגלגל מתהפך.

בנתיים אני מנסה להמנע בלגעת במקום הרגיש,

אולי מתי שהוא הקוץ יצא לבד.

וקצת תמונות מהיומיים האחרונים..

יום חמישי בבצפר..

שירדע ועומר

ינוני על האי מק

עומר מסרקת את מאי..הפוך..

אני מציירת לעומר קעקוע

סקסמים ורוקנרולללללללללללללללל

פורימון במכבי..

שקע וקע חחח

נעמה ומשה

צריך לשלוח א זה לערוץ 1ם חחחח זה הכי דומה בעולם

אללה פורימון

אז שיהיה שבוע חם ומגניב,

איפה הגשם איפה?

התחיל בבצפר, מבחן בתנ''ך, 7890 שעות גרפיקה. אחרי זה ריצות הביתה, למכבי, שוב הביתה, לקחת דברים, ללכת למאי, להתארגן, מסיבת בצפר [אפשר להגיד שהיה נחמד מינוס], ללכת למאי, לישון מאוחר, לקום כל 2 שניות, לקום ב7, ללכת למכבי, פורימון, לכפות, להזיע, להלחץ, ללכת, לרוץ, לשבת, שפשפת.

ועכשיו, הביתה.

בקטע הנ''ל יש ריבוי פעלים כדי להגזים, ולתת הרגשה לצופה של גועל נפש.

הלכתי לישון, במטרה לקום באיזה 10 ולצאת לאינשהו.

אז שיהיה חג פורים שמח לכל עם ישראל :)