לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג של מתבגרת רגילה



יום הולדת שמחAvatarכינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

1/2008

פרק 2


הי

אני כול כך שמחה היום וכול כך מבואסת היום ...

אני שמחה בגלל שקיבלתי 90 בבחן בתרבות ישראל שהייתי בטוחה שאני נכשלת בו ואני עצובה בגלל שאין לי דיאלוג לדרמה

זה פרק 2 אתם מוזמנים לקורא .

ואתם מוזמנים להיות מנוים .

מחר כנראה לא היה פרק בגלל שהוא עדיין לא כתוב ובגלל שלא היה לי מחר זמן .

 

פרק 2

גמרתי לשטוף את הכלים המגעילים האלה והלכתי לכיוון הסלון ,  אמא שלי ישבה שם אם מבט רציני .

היא כמה ניגשה אלי ואמרה לי

" גברת צעירה את מרותקת עד להוגעה חדשה "

" וזה כולל את התחרות ביום שבת הבא " הוסיפה .

" תגידי לי את משוגעת , את מפגרת או את לא מבינה שזאת התחרות החשובה ביותר של העונה ? ! " צרחתי אליה .

" תקשיבי לי ותקשיב לי טוב אין לך שום זכות להרים עלי את הקלו שלך " אמרה אמא .

" למה בדיוק ? מי את בדיוק ? " אמרתי בקול מזלזל .

" אני אמא שלך ! " צעקה אמא .

" אז לך אין זכות להיות אמא שלי ! אני לא צריכה אמא כמוך " אמרתי .

הרגשתי את הדם החם עובר בעורקים שלי הייתי כול כך כועסת ואז הרגשתי שגם אמא כועסת אבל לא ציפיתי לזה ..

" את אל תדברי אלי ככה " צעקה אמא ואז נתנה לי סטירה .

זאת הייתה סטירה ממש חזקה זה כול כך כאב לי נגעתי באף שלי והרגשתי שמשהו נוזל לי  .

כן זאת אכן הייתה הסתירה החזקה ביותר שקיבלתי ירד לי דם מהאף ואז בלי שום מחשב מוקדת החזרתי לאמא סטירה . ( והיא לא הייתה כול כך חזקה )

הייתי כול כך כועסת .......

רצתי לאמבטיה והתחלתי לחטא את האף שלי ולנסות לעצור את הדם .

שמעתי את אמא שלי דופקת בדלת פתחתי את הדלת ואז היא אמרה לי

" תכנסי לחדר שלך מיד "

התחלתי ללכת לכיוון החדר שלי לא ממש הייתה לי בעיה ללכת לחדר נכנסתי ואז באותו הרגע שנכנסתי לחדר אמא סגרה את הדלת ונעלה אותה .

לא צרחתי לא דפקתי בדלת לא עשיתי כלום פשוט התיישבתי והתחלתי לכתוב ביומן הכול .

בסביבות השעה 8 התקשרתי לסם .

סם לא היה ממש חבר שלי סתם אחד , ידי אפשר להגיד  .

שאלתי אותו מה הוא עושה היום בערב והוא אמר לי שהיום יש מסיבה ב " וי " ואמר שהוא יאסוף אותי ב9 .

התחלתי להתארגן לבשתי חצאית מיני ג'ינס וחולצה שחורה סידרתי את התלתלים שלי בקוקו .

אחרי כמה דקות החלטתי ללבוש טייץ מתחת לחצאית כי לסם יש אופנוע ולא ממש היה לי נעים בחצאית .

וזהו ...

השעה 9 הגיעה לבשתי גרביים והכנסתי לתיק שלי את נעלי העקב שלי .

 פתחתי את החלון והתחלתי לטפס במדרגות החירום .

גרנו בבית של 3 קומות ובריכה בחדר שלי שהיה החדר האחורי היו מדרגות חירום .

הגעתי למטה סם עוד לא הגיע הורדתי את הגרביים ולבשתי את הנעליים היפות שלי , תוך שנייה הגיעה סם .

המסיבה הייתה מגניבה, שתינו, בילינו ורקדנו אחרי שרקדנו ושתינו סם הזמין אותי שוב לרקוד

הייתי די שיכורה וככה גם סם השעה הייתה 2 בבוקר ואמרתי לסם שאני עייפה כבר .

יצאנו מהמועדון שתינו הולכים מתנדנדים בגלל האלכוהול.

התיישבנו באופנוע והתחלנו לנסוע אני מאחורי סם החזקתי אותו חזק וסם נסע  .

"רוצה להנות כמו שצריך ? " שאל סם  .

" כעעעעעע " צרחתי בכול של שיכורה .

סם התחיל לנסוע כמו משוגע , הרגשתי סחרחורת אבל במקום  להגיד לסם לעצור אני צחקתי וצרחתי כמו משוגעת הגענו לצומת ,האור היה אדום אנחנו נסענו ראיתי אור לבן ואז שחור הראש כאב וזהו יותר אני לא זוכרת כלום .

 

התעוררתי היה שקט במקום שבו הייתי . לא רציתי לפתוח את העניים כי לא רציתי לדעת איפה אני  .

פחדתי , זאת הייתה תחושה מוזרה שכבר לא הרגשתי מזמן .

היה מאוד שקט במקום שבו הייתי שמעתי רק צפצופים קטנים .

" נו ליאן תפתחי כבר את העניים שלך , ממה יש כבר לפחד ? " חשבתי לעצמי .

פתחתי את העניים ופתאום הרגשתי כאב בכול הגוף תוך כמה שניות הכאב עבר .

 הייתי בחדר אם קירות לבנים , היה חשוך ,לא היה אף אחד חוץ ממני והייתי מחוברת להרבה מכשירים.

סגרתי שוב את העניים מה כבר הייתי יכולה לעשות .

פתאום שמעתי צעדים הדלת נפתחה ובאותו הזמן גם פתחתי את העניים שלי .

זאת הייתה אחות והיא התחילה לרוץ אלי

" איך את מרגישה ? " היא שאלה .

" בסדר " עניתי הכול חלש .

" תחכי לי פה אני כבר הלך לקרוא לרופא " היא אמרה בלחש .

נו באמת " תחכי פה " כאילו אני מתכוונת לברוח .

אחרי כמה דקות נכנס הרופא הוא ניגש אלי ושאל אותי שוב

" איך את מרגישה ? "

" בסדר " עניתי .

" תגידי לי בבקשה איך קוראים לך ? " הוא שאל .

" ליאן " עניתי .

" איך קוראים לאמא שלך ? " הוא שאל .

" יפעת " עניתי .

" איך קוראים לאבא שלך ? " הוא שאל .

" נו מה זה פה חקירה ? " שאלתי .

" תעני לי באיזה תאריך נולדת ? " שאל הרופא .

" 1.5 " אמרתי .

" בת כמה את ? " הוא שאל .

" 17 " אמרתי .

" אוקי עכשיו תגידי לי מה כואב לך ? " שאל הרופא .

" הכול " אמרתי בקצרה .

"תנסי להזיז את הראש , היידים והרגלים " הוא אמר .

הזזתי את הראש לשתי הצדדים זה קצת כאב , הזזתי את הידים בלי שום בעיה ואז ניסית להזיז את הרגלים אבל אני לא הרגשתי כלום .

" איפה הרגלים שלי ? " צעקתי .

" במקום הנכון " אמר הרופא .

" אני לא מרגישה אותם ? איפה הם ? מה קרה להם ? " צעקתי והתחלתי לבכות .

" תקשיבי ליאן יש לך זעזוע מוח וגם יש לך פגיעה בעמוד השדרה " אמר הרופא .

" מה זה אומר לגבי הרגלים שלי " צעקתי.

"זה אומר שאת לא תוכלי להרגיש יותר את הרגלים שלך , את תצתרכי להשתמש בכיסא גלגלים " הרופא אמר בזהירות ובשקט .

המשפט  הזה הדהד בראשי , אני לא יכולתי להבין .

" תעזבו אותי בשקט " אמרתי בקול חלש .

הרופא והאחות יצאו מהחדר ורק כשהם יצאו אני הבנתי מה המשפט הזה אומר באמת .

" אני לא יוכל להשתתף במרוצים " אמרתי לעצמי .

התחלתי לבכות ולצרוח "לא" , ליד המיטה שלי הייתה שידה אם אגרטל , דחפתי את ההגרטל בחוזקה והפרחים מתוכו התפזרו בכול החדר , ואני רק המשכתי לבכות .

 

זהו הכול מקווה שאהבתם

יצא ארוך.... 

תגיבו בי בי

 

 

נכתב על ידי , 31/1/2008 20:13  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



פרק 1


שושה את כול כך גדולה אני מתה עליך

!!!

זה העיצוב הכי יפה שיש בעולם

תודה תודה תודה תודה תודה

 

ועכשיו ...

אני החלטתי לכתוב סיפור אז זה הפרק הראשון

 

פרק 1

 

 

"כבד את אביך ואת אמיך למען יאריכו ימך .... על האדמה הזאת  "

" ולשיעורי בית בבקשה תכתבו מה המשפט הזה אומר לגביכם  . ועכשיו כולם להרים כיסאות "

הרמתי את הכסא שלי אחרי שיעור תנ"ך והתחלתי ללכת לכיוון הדלת , נפרדתי מליאת ותמר והלכתי לכיוון האוטובוס .

אחרי נסיעה ארוכה ומשעמת הגעתי הביתה .

היא ישבה שם בסלון וראתה טלוויזיה כול כך לא היה לי כוח לדבר איתה אבל היא כמו תמיד .

" איך היה בבית הספר ? " שאלה שירה – אמא שלי .

" הכול היה בסדר , בערך " אמרתי והתחלתי ללכת לכוון המדרגות בשביל ללכת  לחדר שלי .

" מה זאת אומרת בערך ? " שאלה אמא .

" נוווו הכול היה בסדר אוקי !!! " אמרתי בכעס  , עליתי לחדר שלי וטרקתי את הדלת .

הוצאתי את היומן שלי והתחלתי לכתוב .

" בשביל מה אני צריכה בכלל אמא כזאת ?

היא בכלל לא אוהבת אותי ! ואני יודעת את זה! זאת לא סתם המצאה .

היא בכלל לא רצתה ילדים ... היא רצתה רק חיים טובים וזהו !

היא לא ידעה איך להשיג את זה אז היא אמרה לאבא שלי שהיא בהריון ומה התגלה שהיא באמת בהריון והיא לא אהבה את הרעיון הזה .

אבל עכשיו יש לה את החיים הטובים שהיא חלמה עליהם אבא משלם על הכול .

אולי פעם רציתי לעבור לגור איתו אבל עכשיו כבר

ל_א !

גם כן בוגד מצא לעצמו מישהי והוא סיפר לי סיפורים על זה שהוא אהב את אמא שלי .

בגללה הם נפרדו לפחות בהתחלה חשבתי ככה אבל עכשיו אני יודעת שתיהם אשמים !

הם בכלל לא צריכים להיות הורים !

 יותר טוב לגדול יתומה מאשר אם הורים כאלה !

דבר אחד מקשר אותי קצת לאבא שלי מרוצי מכוניות . זה הדבר שאני הכי אוהבת בעולם .ואני האלופה בזה לפחות במשהו אחד אני טובה ...

אני האלופה בזה ואף אחד אחר לא יגיע לרמה שלי !

את זה כולם יגלו ביום שבת הזה עוד 5 ימים כולם ידעו מי הכוכבת הגדולה , ושום בן לא ינצח אותי הפעם בת היא תהיה זאת שתנצח במרוץ כמו בכול הפעמים הקודמים ....

מאז שאני מתחרה במרוצים אני מנצחת וככה זה יישאר ! "

יצאתי מהחדר הייתי די רעבה נכנסתי למטבח ואמא שלי כבר הכינה את האוכל .

אכלנו בשקט אף אחד לא אמר כלום ,כמו בכול שאר הפעמיים מה אני כבר יכולה להגיד לה ...

" אמא אני שונאת אותך את אמא גרועה ואם את חושבת שאני הכבד אותך מתישהו את טועה בגדול "

שתקנו וזה היה הרבה יותר טוב מאשר לריב .

אבל באמת הפעם זאת היא התחילה !

" ליאן אולי תספרי משהו ? " שאלה אמא .

" אין לי מה לספר אולי את תספרי משהו ? " אמרתי .

" איפה היית היום ?" שאלתי .

" היום הייתי בבית את לא רואה שהבית כולו מצוחצח " אמרה אמא .

" הא העוזרת הגיעה היום ? " שאלתי בלגלוג .

" ליאן העוזרת באה רק פעמיים בשבוע אני ניקית את הבית " אמרה אמא בגאווה .

" רואים " אמרתי .

" באמת ? " שאלה אמא בשמחה .

" כן רואים שהעוזרת עושה את הרבה יותר טוב " אמרתי וקמתי מהשולחן .

" תגידי לי מה את רוצה ? כמה אפשר ? לא נמאס לך כבר ? סקנדליסטית ! " צעקה את זה אמא .

" יפעת את יכולה להפסיק לצעוק מה השכנים יחשבו " אמרתי .

"  תפסיקי לקרוא לי יפעת ! אני אמא שלך ! " עכשיו היא צעקה את זה בהיסטריה ורצה בבכי לכיון החדר שלה .

המשכתי לשטוף את הכלים בשקט הסצנות שלה כבר לא השפיע, הבכי שלה כבר לא עבד,   כלום כבר לא השפיע רק דבר אחד היה לי בראש

נ_צ_ח_ו_ן !

 

ועכשיו תגיבו

בי בי

 

 

נכתב על ידי , 30/1/2008 20:41  
7 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הפריצה של שושה!


סופי!!! פרצתי לך!

איזה כיף לך! כשלי היה בלוג לא היה מי שיפרוץ לי... =]

 

אוהבתאוהבתאוהבתאוהבת המוןהמוןהמוןהמון!!!!

 

=3)


חחחחח.... זה אמור להיות נשיקה =] (אמור להיות...)

 

בהצלחה עם הבלוג! שיצליח ויהיו לך המוןהמון קוראים! =]

 

אוהבת, שושה!

נכתב על ידי , 30/1/2008 20:18  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



לדף הבא
דפים:  

הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל94~sofi~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 94~sofi~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)