לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

בלוג של מתבגרת רגילה



Avatarכינוי: 

בת: 31





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    פברואר 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
242526272829 




הוסף מסר

2/2008

פרק 3


איזה כיף לי גמרתי שיעוריםםםםם

ועכשיו ישבתי וכתבתי במיוחד פרק .

יכול להיות שאחרי הפרק השני והארוך הפרק הזה יראה קצר אבל לדעתי הוא לא קצר .

טוב לא משנה

הנא הפרק ...

 

פרק 3

 

אמא שלי נכנסה חיבקה אותי וניסתה לנחם אותי אחרי זה אבא נכנס וגם ניסה לנחם אותי , גם הרופא ניכנס וניסה לדבר איתי אבל אני ישבתי בשקט ולא הוצאתי מילה .

אני הרגשתי כול כך רע , אני רציתי להאמין שזה  סתם חלום ,  לא יכלותי להאמין שזאת האמת  שמהיום אני נכה , אני נכה ! זה לא הסתדר לי במוח .

ישבתי וניסיתי לשחזר שוב את כול משקרה ואז ניזכרתי בו ,נזכרתי בסם , התחלתי לכעוס רציתי להרוג אותו רציתי , אני לא יודעית מה רציתי באמת אבל הרגשתי שינאה ,  רציתי שהוא היה במצב כמו שלי, רציתי שהוא ימות .

" זה הכול בגללו ! זה הוא אשם !!! " מלמלתי לעצמי בכעס .

אם הוא לא היה נוהג שיכור הכול היה בסדר , מצד שני אם אמא לא הייתה סוגרת לי את הדלת אולי בכלל לא הייתי הולכת למסיבה הזאתי , אם אמא לא הייתה מעצבנת אותי .

ואם אבא היה לצידי, אם הוא היה איתי הכול היה בסדר .

אם הייתה לי משפחה נורמאלית הכול היה בסדר !!!!!!

ואולי זאת אני אשמה ?

לא

אני לא אשמה בכלום , הרי זאת אני שהפכתי להיות נכה לא הם הפכו להיות נכים .

הכול פשוט הכול נהרס !

החלומות שלי , החולמות שלי להפוך להיות נהגת מרוצים טובה,  לזכות בפרסים .

את המחשבות שלי קטעה הכניסה של אמא .

" אני רוצה לדבר איתך " אמרה .

" אוקי " עניתי לה .

" איך את מרגישה ?" היא שאלה .

" תגידו אתם יכולים להפסיק כבר אם  "האיך את מרגישה" הזה אני כבר שומעת אותו בפעם ה1000000 "

אמרתי בכעס .

" ואם את רוצה לדעת איך אני מרגישה אז אני מרגישה רע , אני נכה לכול החיים , שום דבר כבר לא יעזור לי ואני לא רוצה לחיות " אמרתי .

" אל תדברי ככה " אמרה אמא והתחילה לבכות .

" תפסיקי לבכות " אמרתי בלחש .

" החבר הזה שלך ..." היא התחילה להגיד .

" אני לא רוצה לשמוע על הזבל הזה " אמרתי .

" הוא התאושש בנתיים הוא  בסדר , הדבר הראשון שהוא אמר זה איך את מרגישה ושהוא רוצה לדבר איתך " אמרה אמא .

לא עניתי כלום לא היו לי מילים , מצד אחד הכעס שלי אליו אבל מצד שני ...

" יש לו זעזוע מוח קשה מאוד , הרופאים עדיין בשוק מזה שהזיכרון שלו נשאר, הם אומרים שזה נס " אמרה אמא .

" תגידי אמא במה התנגשנו ?" שאלתי .

" במעשית מאוד גדולה " היא אמרה .

שתקתי שוב .

" תקשיבי באתי לפה בשביל .... טוב לא משנה הרופא יגיד כבר הכול " אמרה אמא .

רציתי להתחיל לתחקר אותה אבל זה לא היה נחוץ הרופא נכנס מיד .

 

זהו זה הכול

מקווה שאתם אהבת

תקראו ותגיבו

בי בי

 

נכתב על ידי , 2/2/2008 18:36  
14 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הי


היייייי

שלום לכולם

לצערי אין היום פרק כי הוא לא כתוב אבל אני מקווה שהיה פרק מחר

יששש איזה כיף היום יום שישי סוף שבועע

ויש לי שיעורים  ( לא כיף =[ )

טוב בי בי ותודה לכול המנויים ולכול מי שקורא ומגיב .

בי בי

נכתב על ידי , 1/2/2008 19:55  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , נוער נוער נוער
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות ל94~sofi~ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על 94~sofi~ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)