Billie Jean

פעם,

כעס היה על סרט גרוע

עצב היה על שהתבטל הטיול השנתי

פחד היה מרכבת ההרים בלונה פארק

החמצה הייתה של הפרק החדש ב'קטנטנות'

שנאה הייתה של ברוקולי וכרוב ניצנים

חרטה הייתה על שהעתקתי במבחן

בכי היה בגלל שמלכת הכיתה צחקה עליי

חלומות היו על שחקנים מפורסמים

אבדן היה של השפתון הורדרד

ושיברון היה של האגרטל של אימא.

היום,

כעס הוא על עצמי, שלא התבגרתי מספיק מוקדם

עצב הוא על כל מה שרצית, ולא תספיקי להיות

פחד הוא משיחת טלפון, שתתחיל חוויה נוספת של אבדן

החמצה היא של כל השנים שיכולתי להיות חברה, אבל בחרתי שלא

שנאה היא רגש אותו נשבעתי לא לחוש כלפי אף אדם שוב

חרטה היא על הסליחה שלא הסכמתי לקבל, ועל הסליחה שמעולם לא ביקשתי

בכי הוא בגלל שהגורל צחק עליי

חלומות הם עלייך, כדבר שבשגרה

אבדן הוא שלך, שלא אוכל לעולם להשיב חזרה

שיברון הוא של הלב, שביום הזה מדמם יותר מכל יום אחר בשנה.

"כשתמות, משהו ממני, ימות איתך..."