או בשמה היותר מוכר לנו הישראלים- פראג הצ'כית! אז ב09.06.11 , בדיוק אחרי שסיימתי את המחזור השני שלי כמפק"צית באושר ו(פחות) עושר, אני ואסף פינקנו את עצמינו וסוף סוף מימשנו את השאיפה שלנו לטייל קצת בחו"ל יחד. אז קבלו אותו, יומן מסע מספר שתיים בבלוגי,
פראג 2011!!!
09.06
יום אריזת המזוודות והחיפוש הנואש אחרי בגדים שיספיקו לכמעט שבוע מבלי שאצטרך לחרוש עליהם. תמיד מתלבטים מה יתאים ומה לא אך הפעם הייתי יותר מקצועית מהנסיון המוצלח שהיה לי בפריז לפני כמעט בדיוק שנה. בגלל שאסף גר במרכז היה הרבה יותר נחמד לנסוע 10 דק' לבן גוריון ולא שעתיים, במיוחד לפני הטיסה שמצפה לנו! אם קראתם את אחד הפוסטים האחרונים שלי כבר הבנתם שיש לי פלייופוביה עצבנית ולכן בבן גוריון הייתי מאד לחוצה למרות שלא רואים זאת בתמונה הנ"ל. מה שעזר לי קצת להשכיח את הפחד זה הבושם החדש של נינה ריצ'י, הממתקים שמתלהבים מהם רק בדיוטי פרי וההודעה מהגר שראתה את אסף בטלויזיה בגלל איזה ערוץ שצילם את הקונים. סך הכל אני יכולה לסכם שחוויית הקנייה הייתה מאד מצומצמת סתם כי באמת לא מצאתי משהו יותר מידי שווה לקנות בניגוד לשנה שעברה!
עלינו לטיסה בערך בשבע פיאם ונורא התבאסתי שלא היה לנו מסכים אישיים, אסף היה חמודי והביא לי את האם פי שלו כדי שאני לא אשמע את הרעשים שהמטוס עושה בזמן הטיסה. אחרי 4 שעות ראינו את צ'כיה מלמעלה מנצנצת ואז התחלתי סוף סוף לשכוח מהחרדה ולהתחיל להתרגש- אני בחו"ל!! כובשת עוד יעד באירופה!! ויוה לה צ'כיה!
הגענו למלון המפנק שלנו וכבר גילינו שהעובדים ממש חמודים. הנסיעה במונית למלון אגב עלתה 800 קרונות, שהם בעצם בערך 160 ש"ח, כל הכיף בזה שפראג היא חלק מהאיחוד האירופי אבל לא בכסף. אז נחזור לנושא, המלון 5 כוכבים הוא בית ירוק בפינת הרחוב, כשנכנסים יש שטיח אדום ובעיקר אוירה חמימה ונוחה. החדר היה באמת גדול, מיטה ל-3 אנשים והשוס: מקלחת ע-נ-ק-י-ת! הצטלמנו על המיטה, מבסוטים מהחיים והלכנו לישון כבר בציפייה למחר.
10.06
ביום הראשון שהוא בעצם יום שישי לא היינו זכאים לארוחת בוקר אז יצאנו ואכלנו בבית קפה מקומי בשם "סאבוי". הארוחה הייתה סבירה ותמיד ברגעים האלו אתה מבין כמה שפע יש בארץ- אם שם הגישו לנו ביצה רכה במעמד, כמה פרוסות לחם וחמאה וקפה- בארץ לא היו שוכחים את הסלט הצבעוני, עוד 5 סוגי גבינות ועוד 3 סוגי ממרחים. האמת היא שאני לא אומרת את זה כטרוניה, היה מאד נחמד שם בבית קפה "סאבוי", האווירה טובה והעיצוב- חלונות זכוכית משקיפות על הרחוב שביום הראשון הוא הכי מרהיב מכל הימים. לאחר ששבענו התחלנו את טיולינו בעלייה למצודה- בעזרת רכבל טיפסנו למעלה, שם היה הרבה יותר קריר וצונן, וראינו המון גנים, פרחים יפים מכל מיני סוגים ושפע של ירוק. על הדרך שמענו כבר זוג שמדבר עברית, משהו שתמיד מוזר אבל מספק באופן לא מוסבר. המשכנו לטייל והגענו למגדל שנבנה כחיקוי למגדל אייפל משם הייתה תצפית מאד יפה על כל העיר. פראג מרהיבה ביופי שלה ואין ספק שאין דרך יותר טובה מלעשות את הטיול עם חבר במזג אויר מרענן ונעים. ירדנו מהמגדל וירדנו דרך מדשאות למוזיאון המניטורות, שם ראינו כל מיני משפטים שנכתבו על שערה, על רגליים של יתושים ופשפשים וכו'. היעד הבא היה הארמון הגדול של פראג- שם בילינו את רוב היום. היו שם הרבה תחנות- בין אם לראות את הארמון עצמו, עד לכנסיות ומזרקות ואפילו מוזיאון של אבירים ולוחמים שהיה מגניב לגמרי! אסף גם טעם בפעם הראשונה ולא האחרונה בירה צ'כית מקומית שעולה 4 שקלים בלבד והתלהב לגמרי- טעים, ועוד יותר טעים כי זה זול. מי צריך יותר מזה?
עוד תחביב שגילינו על המקומיים- בנוסף לאהבה שלהם לאלכוהול הם מאד אוהבים מריונטות. יש להם טריליון חנויות כאלה מפוזרות ברחבי העיר. סיימנו את הסיבובים בסביבות 4 אחה"צ ונסענו לחפש מסעדה שאסף הבין שהיא טובה. אחרי כמה תסבוכות וקצת ויכוחים בריאים לנפש מצאנו! ממבט ראשון היא לא נראתה מוצלחת- זוג אחד ישב בין השולחנות, קטנה ופינתית, אבל גם ככה אנחנו לא מכירים וזה עלה לנו בריב למצוא אז לא נשב? נשב! זו הייתה הארוחה הכי מוצלחת שהייתה לנו בכל הטיול ולי באירופה בכלל- מנות ענקיות, גדושות וטעימות במחירים ממש בסדר ואפילו יותר זולים מבארץ. יצאנו מלאים ומרוצים לכיוון המלון. בדרך עצרנו בקניון מקומי. הקניון היה גדול מאד,עשיר בחנויות ומותגים. הסתובבנו קצת אבל אחרי כל היום לאף אחד מאיתנו לא באמת היה חשק לשופינג (אפילו לא לי!). אחרי שהתקלחנו ובעקרון תכננו ערב מנוחה במלון לאסף היה מאנצ'יז לילה והוא החליט שבא לו מקדונלדס!!! ואז, ביום קדוש זה גילינו את המקדונלדס הכי טעים שאי פעם נאכל!! ורק במרחק 10 דק' הליכה מהמלון! היה כיף לקנח ככה את היום.
11.06
קמנו לבוקר יום שבת לארוחת בוקר שבת ממש טובה של המלון- בניגוד למה שצפינו, היה שפע של ביצים, לחמים, עוגות ואפילו מוזלי!! אמנם אין דבר כזה נס קפה בפראג אבל המלצרית בחדר אוכל הייתה ממש אדיבה ובאה אלינו לשולחן למזוג לנו את הקפה.
התחלנו את הטיול בהליכה לעבר הגשרים היפהיפיים שנמצאים בכל רחבי העיר. חצינו אותם והגענו לבניין המרקד, שזה בניין שבנוי בצורה משונה ובולטת במיוחד ברקע כל הבתים הישנים בסטייל האירופאי. רקדנו קצת מול הבנין המרקד והמשכנו לטייל לאורך הרחובות, סתם נפעמים מהבנייה הגדולה, היפה, מכל פסל שנמצא בכל פינה ואפילו מהמנורות שהיו מעוצבות. חיפשנו את כיכר ואצאלב וגם זה לא היה פשוט בכלל ועלה לנו בכמה ריבים. האמת היא שבדיעבד אני מבינה שסתם התעצבנתי על אסף המסכן החמוד, סך הכל הוא באמת התמצא ממש יחסית למישהו שאף פעם לא היה בעיר הזו וידע להוביל אותנו בעזרת המפה ספייץ כמעט לכל מקום שרצינו. בכל מקרה, הגענו לעיר העתיקה והיה שם יריד ענק של מלא אנשים שהיו לבושים בורוד, מסביב הרבה דוכנים עם חזירים מסתובבים על שיפוד וממתקים. עלינו על מגדל השעון וכשהוא צלצל לאחר שעה עגולה ציפינו לראות איזה מחזה של קוקיות יוצאות ונכנסות וכל מיני כאלה ששמענו שצריך לראות אבל שום דבר לא קרה חוץ מהתאספות של מליון אנשים סביבו. ממרומי מגדל השעון ראינו את כל הכיכר הענקית ומלא נקודות קטנות וורודות. למטה הייתה גם חתונה באותו יום וזה היה ממש כמו בסרטים; החתן והכלה יצאו מהכנסיה, כל האנשים מחאו להם כפיים וחייכו באושר. רומנטי או לא?
הסתובבנו קצת בחנויות מסביב, קניתי תותים בשוקולד בחנות ממתקים שם יש עובדים שמכירים בלייב סוכריות פורצלן וזה היה יפה לראות. באיזשהו שלב כאבו לנו הרגליים אז נחנו קצת, ויותר מאוחר מצאנו את כיכר ואצאלב שחיפשנו- הרחוב הראשי בפארג, רחב מאד, עם הרבה חנויות ובתי קפה ומסעדות. הסתובבנו, הצטלמנו עם ואצאלב ואז לקחנו מטרו לכיוון הכנסייה שבמצודת פראג בה היינו אתמול. שם היינו בקונצרט אינטימי בו ניגנו מוצרט, ויולדי, בטהובן ועוד כמה מוכרים. שמחתי שהכרתי את כל הנעימות וזה היה ממש כיף להירגע כך אחרי כל היום. ביציאה שמענו איזה איש אומר שזה היה הקונצרט הגרוע ביותר שהוא היה בו בחייו וממש התעצבנו עליו, קודם כל שילמד לנגן ככה ואז שידבר על אחרים!! באמת שהיה יפה.
את כל הנסיעות למינהן עשינו במטרו ובטרן (מעין חשמלית)- קונים כרטיס יומי ב20 ש"ח ואפשר לנסוע כל היום כמה שרוצים. התחבורה מדהימה- אתה לא מחכה יותר מחמש דק' וכבר מגיעה ההסעה.
אחרי הקונצרט טיילנו קצת ברחובות העיר, חצינו את גשר קארל שם היו המון דוכנים וגם החזקנו את הארנקים צמוד כי המקום ידוע בכייסנים. כמובן שאכלנו ארוחת ערב במקדונלדס ואז ראינו שגם ליד מקדונלדס יש קניון! אז טיילנו בו קצת, הפעם עם קצת יותר כוח, ולא התלהבתי בכלל מהבגדים- המחירים פחות או יותר אותו דבר, והמוצרים לא יותר טובים. מה שכן היה נחמד לגלות הוא שבתוך הקניון יש להם קזינו!!! אפילו כמה!! אז הימרנו והפסדנו 1000 ש"ח. סתם. רק הצטלמנו.
כנראה בגלל שפראג שמעה על ביקורינו הקט היא החליטה לפנק אותנו ועשתה את "ליל המוזיאונים"- משבע בערב עד אחת בלילה כל המוזיאונים של העיר פתוחים וחינם, יש תחבורה חינם בשביל להנות מהתענוג. בחרנו ללכת למוזיאון הלאומי. המוזאונים של העיר הם לא רמה בכלל- הרבה פעמים זה איזשהו חדר עם כמה תמונות וזה המוזיאון, אז חשבנו לעצמינו שכדאי לבקר במוזיאון שכנראה יהיה הכי מפואר. היה תור ארוך מאד, בלשון המעטה. אבל הוא זרם, ואחרי 40 דק' בערך היינו בפנים. היה חביב, הרבה כלים עתיקים והרבה חפירות הסטוריות שקראתי קצת בכוח רק בשביל הידע הכללי.
12.06
לקחנו אוטובוס שמטפס אל עבר גן החיות של פראג. הגן נמצא במעבה שטח מיוער וירוק, שקיבל אוירה עוד יותר פסטורלית בגלל הטפטוף והסגריריות של הבוקר. המיקום שלו מצויין כי הוא טיפה מרוחק ממרכז העיר וזה נותן למטיילים עוד יותר אפשרות להתחבר לצד הפסטורלי. נכנסנו ביחד, תחת מטרייה אחת והתחלנו לטייל. האמת היא שלא ידעתי כל כך מאיפה להתחיל- גן החיות היה עצום בגודלו והכיל כמעט כל חיה אפשרית. אני מודה שיש משהו עצוב בגן חיות, כל הכלובים והסגר שכביכול החיות לא אמורות לחיות בו- אבל פה זה לא הורגש בכלל; לכל חיה כמעט היו שני חלקי מחייה- אחת תחתון וסגור והשני עם אופציה ליציאה לחצר פתוחה ולא מגודרת או, מגודרת אך עם מרחק רחב ביותר. עלינו לקצה העליון של גן החיות בעזרת רכבל או יותר נכון- כיסאות פיציים אישיים שמונעים ע"י כבל. בהתחלה החיות התחבאו קצת מהגשם אבל למזלינו הוא נחלש די מהר ואט אט ראינו את כולן- החל מסוסים, פילים וחזירים דרך עכבישים, נחשים וחרקים ועד סנאים מעופפים, חתולי מדבר, אריות ונמרים. ממש אהבתי את העיצוב של הגן חיות: השטח מאד גדול, מלא בעצים. יש נהר מלאכותי וגשר מעליו שיוצר מראה של אמזונס משהו. הגן עצמו מחולק לקטגוריות- אפריקה, אינדונזיה, ים, אדמה וכדו' כאשר בכל חלק חיות שמתאימות לסביבה. למשל באינדונזיה הייתה מן חממת יער כזו שהיו בה טריטונים, דגים וקופים ואפילו מן לטאת-דרקון-דינוזאור ענקית! וברקע רעשים של צרצרים. בחלק של הים הייתה בריכה ענקית עם מגלשה וכלבי ים!! אף פעם לא ראיתי כאלה ואולי זה נשמע קצת מפגר אבל זה אשכרה נראה כמו כלב עם סנפירים!! בחלק של אפריקה נכנסנו והיה חשוך לגמרי, רק התאים של חיות הלילה היו מוארים בניאון מיוחד והראו חיות מגניבות לגמרי כמו לוריס- קופיף קטן וחמודי עם עיניים ענקיות. תוך כדי אמרתי לאסף שיראה איזה מגניב, "הם עשו הולוגרמות של עטלפים על הקירות וזה נראה סופר אמיתי", ואז הגענו לסוף והיה כלוב פתוח שם הסתבר שהעטלפים הם אמיתיים ושהם פשוט חופשיים. קצת נלחצתי האמת. עוד מקום שהיה ממש ממש מגניב היה החלק של דובי הקוטב! גם כן חיה שלא ראיתי מעולם בחיים האמיתיים. הכלוב שלהם היה ענקי והחוצץ בנינו לבינם הייתה זכוכית עבה ושקופה. הדובים קפצו להם לתוך המיים העמוקים ושיחקו בכדור ממש כמו חיות מחמד, קשה להאמין שזו בעצם חיה טורפת ואכזרית! הם היו כ"כ קרובים וזה היה כיף. באמצע הסיבוב עצרנו כדי לשתות שוקו חם ולאכול קולנדייה- מאכל מקומי עגול שעשוי מסוכר ובצק, מזכיר קצת קרפ. לשתות שוקו חם באמצע יוני, בסגריריות של פראג, בגן חיות קסום...מדהים!
כשחזרנו מגן החיות עשינו שייט בנהר עם סירת פדלים, משהו שרצינו לעשות מהרגע שהגענו. כל ישראלי שמבקר באירופה תמיד נדהם מכמות המים העצומה שיש בה, אחר כך מכמות הירוק (ואח"כ מתבאס קצת מהאוכל).לארוחת ערב התיישבנו במסעדה שנראתה אקסלוסיבית בכיכר ואצאלב, אך האמת שדי התאכזבנו- לעומת שאר המקומות, המחירים היו כמו מסעדת יוקרה (יחסית) בארץ (בערך 100 ש"ח לאדם) והאוכל לא עמד בציפיות. אכלתי גולאש מקומי אבל זה היה מן רוטב כזה מוזר חצי מתוק עם שמנת, בקיצור הכי נהניתי מהלחם. אבל לא נורא, לפחות נהנינו מלהיות ביחד.
13.06
הבוקר שהאיר עלינו לא כ"כ האיר. היה גשום, וקיווינו שהוא יחלש בהמשך היום. אני כמו ילדה חכמה לבשתי דווקא ביום הזה מכנסי 3/4 ומהר מאד מתחתי את הגרביים הלבנות כדי לא להרטב ונראיתי כמו פרוסקה דה חראשו בלאט נחוי. נסענו לקרלווי וארי, עיירה ציורית מפורסמת שנמצאת כשעתיים נסיעה מפארג. בסטודנטס אייג'נסי, החברה בה נסענו, האוטובוס הרגיש כמו מטוס- הייתה דיילת שהגישה מים ושתייה חמה, היו מסכים שהקרינו סרטים וסדרות וכסאות מרווחים. בצדדים עברו להם כפרים קטנים שנראים מאד פרימיטיביים ושכוחי אל אבל אין ספק- עתיקות שעושה את הנוף. הגענו והגשם רק יותר התחזק, דבר שדי ביאס אותנו, אבל לא ויתרנו ונכנסנו למוזאון בחרובקה- הליקר הצ'כי (שנמכר גם בישראל). הייתה לנו מדריכה כמו העיר- ציורית, בלונדינית גבוהה וחייכנית תמידית, שמדברת אנגלית בדיוק 3 משפטים אותם אמרה בכל תחנה בה עצרנו, שמספרת בדיוק 3 בדיחות אותן אמרה בכל תחנה שעברנו, בעלת מבטא כבד במיוחד שנע בין רוסית לגרמנית- צ'כית. בסוף הקרינו לנו סרט והביאו לנו לטעום מהליקרים החדשים והמגניבים בטעם דבש ולימון וגם מהאורגינל, ובחנות בסוף קניתי קצת מתנות לאבא ולאח שיהיו מאושרים. כשיצאנו וראינו שהגשם עוד ממשיך הלכנו לכיוון הספא, חשבנו להתפנק, אבל לדאבונינו גילינו שהפינוק הקטן יקר מאד, לא פחות מהארץ, אז ויתרנו. שקלנו מה לעשות, בינתיים נכנסנו למן קניון בלאי כזה והסתכלנו בחנויות שוק כאלה. בשלב מסויים הגשם סוף סוף נגמר אז טיילנו לאורך הנהר שחוצה את העיר, הגענו אל הברזים שמהם יוצאים מים טבעיים חמים- אומרים שזה מאד בריא לשתות אותם, אנשים קונים כוסות ושותים מהמים. אני לא טעמתי אבל אסף ניסה ואמר שהם לא טעימים. תוך כדי שהולכים בטיילת יש חריצים כאלו ברצפה ומהם עולים אדים של המים החמים וזה מזה כיף כשככה קר.
הגענו לסוף הטיילת שם ממוקם מלון פאפ, מלון שנראה ממש מפואר וההורים שלי היו בו כשהם טיילו בפראג. סיימנו את הסיבוב בטיילת בעלייה לתצפית ברכבל, ומיהרנו לתחנת אוטובוס. רצינו לאכול בדרך אבל סיכמנו שבגלל שאין לנו כרטיסים חזרה קודם כל נקנה ואז נאכל. כשהגענו הסתבר לנו שכל הכרטיסים לנסיעה חזרה בחברה שאהבנו לנסוע בה אזלו וממש בעוד מס' דקות יוצא אוטובוס ציבורי אחרון להיות חזרה לפראג!! אם היינו עוצרים לאכול כנראה שהיינו נתקעים בגדול..
כמובן שכשחזרנו היינו מאד רעבים אז ביקרנו שוב במקדונלדס- באמת שזה הדבר הכי טעים בפראג!!
14.06
היום האחרון :( . נסענו במטרו והגענו לגן סמוי ויפהיפה שנמצא באמצע התנועה בעיר. מזרקות, בריכות, פסלים, טווסים וקיר נטפים ענקי עם דלתות מעץ שמזכיר את שלגייה. אח"כ טיילנו עוד קצת במקומות שלא היינו, בפסלים שלא ראינו מקרוב, ישבנו בסטארבקס וחזרנו למלון. החלטנו לפנק את עצמינו ולקחת את ההסעה של המלון- רכב שחור ואלגנטי שנת 2011 עם נהג אישי. לחבק עוד קצת את החופש והלארג'יות. אחרי שנפרדו מעובדי הקבלה שבאמת היו מקסימים, השארנו הקדשה בספר של המלון וקשקשנו עם הנהג, הגענו לשדה תעופה וחזרנו הבייתה.
תמיד זה כ"כ כיף להיות במקום חדש ושונה, להתרשם מההשגים של מדינה אחרת ומהשפע בדברים מסויימים, ובמיוחד היה לי כיף לחלוק את זה עם אסף שלי.
וגם כשחוזרים, כיף לשמוע עברית, לקרוא שלטים בעברית ולעמוד בפקקים של תל אביב.
תם ונשלם 
נ.ב
יש מלא תמונות יפות אותן ניסיתי להעלות ואז כמה כיף- נתקע האתר..אז אולי בפעם אחרת, כשיהיה לי כוח.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
דירה להשכיר.