עתיד אור הירח

אז ככה.. עקב המצב הביטחוני באזורינו, רציתי לתת תמונת רקע מהצד הנפגע באמת...

ביום שישי האחרון, 26.12, הייתי בהופעה של אביב גפן,

במהלך ההופעה הוא אמר דברים כל כך יפים על שלום, והמילים שלו חדרו אלי הכי עמוק שיש. ברצינות.

אחרי כמה שעות התחילה המלחמה.

ישנתי בתל אביב, הייתי עם אחי. אמא התקשרה אליי ואמרה שניקח אוטובוס לבאר שבע ולא לקיבוץ, כי התחילה פעולה צבאית בעזה.

בהתחלה חשבתי שזה סתם כזה.. כמו כל הזמן...

אז ראינו חדשות, ופשוט הזדעזעתי. אשכרה מלחמה. זה נוראי.

עלינו על האוטובוס וכשהגענו לתחנה המרכזית בבאר שבע, פינו אותנו בגלל חפץ חשוד.

כבר כמה ימים שהמצב פה מזעזע.

תמיד הייתי בתוך זה, אבל זאת הפעם הראשונה שאני מסתובבת בהרגשה כזאת.

פחדים וחרדות, מחשבות שאין לנו סיכוי, שכולנו נמות.

מכל רעש קטן הלב שלנו מחסיר פעימה, סגורים בתוך מרחבים מוגנים.

פחדים וחרדות של ילדים קטנים זה משהו נוראי, זה מגיע לרמות של הרטבה בלילה, הם לא יכולים להיות רגע אחד לבד,

חייבים שכל הדלתות יהיו פתוחות כל הזמן...

יש לי אחות שמשרתת בפיקוד העורף, ואני ממש דואגת לה.

דיברתי איתה אתמול בערב והיא אמרה שהיא בסדר ושאין לי למה לדאוג.

היה לי חלום בלילה האחרון, שאני ואחי נמצאים במקלט, ושומעים מלא פיצוצים, ושריקות, ויריות...

ואחרי כמה שעות של שקט אנחנו יוצאים החוצה, ורואים שהכל הרוס. אין כלום.

אין אנשים, אין מבנים, אין עצים, אין ציפורים, אין כלום.

עכשיו זה עלינו. אזעקות כל היום..

אני לא רואה פיתרון אחר, ואני באמת מנסה לחפש!

זה שיש אנשים שיושבים להם במרכז,

על כוס קפה שעולה 100 ש"ח ומדסקסים ביניהם על זה שצריך לחכות בסבלנות ולא לעשות כלום...
איך אפשר? איך אפשר להמשיך לחיות ככה?


מצד אחד זה טיפשי לחשוב שאפשר לפתור דברים בכוח, וכשחיים במדינה שעוד מעט יהיה בה רוב ערבי,

ויש אזרחים שגרים במדינה ושורפים את דגל ישראל כי לא נותנים להם זכויות,

אז הדבר האחרון שצריך זה להלחם בהם... כי אנחנו פשוט לא יכולים לחסל את כולם אז בשביל מה לבזבז על זה את הזמן?

מצד שני באמת אין ברירה...

הקם להורגך השכם להורגו, אבל צריך לזכור שאנחנו פועלים נגד ארגון החמאס - שהוא זה שמפציץ אותנו,

ואין צורך לפעול נגד כל הערבים.

אז נכון שזה מכעיס מאוד שהורגים לנו אזרחים, אבל צריך לזכור שאנחנו ממש לא מפחידים אותם בפעלות שצה"ל עושה..
ההתקפות שלנו מחזקות אותם, אחרי שנסיים להפציץ להם את הבתים הם יבואו לפה במלוא הכח ויכנסו באמ אמא של כל המדינה הזאת, התקפה אווירית וקרקעית.

הדרך היחידה להגיע לשלום ולשקט היא דרך הדברות ובו זמנית הגנה על האזרחים שלנו (לפעמים הגנה היא בלחימה).

כולנו מתפללים למען החיילים, שיחזרו הבייתה בשלום.

"בום בום, בנג בנג, כך הם מדברים איתנו!
נצעק, נמות, והם לא יקשיבו לנו!"

"שלום, שלום - לא מוצאים אותך יותר בשום מקום!"