עתיד אור הירח

אז זהו, אחרי תשעה חודשים מטישים ומעייפים, הגענו לסוף.

השנה הזאת הייתה טובה לדעתי, אני רואה את עצמי הרבה יותר בוגרת, הרבה יותר אחראית, והרבה יותר עצמאית.

ובנוסף לזה, עשיתי מהפך ענקי, בשנים קודמות בכלל לא טרחתי להכנס לשיעורים, או להגיע לבצפר בכלל,

אבל השנה הקפדתי להכנס כמעט לכל השיעורים.

אני מרגישה שכן התאמצתי בלימודים, מה שבשנים הקודמות לא קרה, הרבה פעמים ויתרתי לעצמי.

ואפילו השנה הצלחתי להוכיח לעצמי, שעם קצת רצון, אני יכולה להצליח הרבה.

ואני כל כך מסופקת מעצמי!

למרות שהציונים לא הכי זוהרים בעולם, אבל אני לפחות יודעת שעשיתי כל מה שביכולתי כדי להגיע אליהם.

ועל כך, מגיע לי ח"ח ענקי :)

נ.ב

לא תפסו אותי מעשנת בבצפר אפילו לא פעם אחת השנה, בהחלט הישג :)

אנגלית - 65

גאוגרפיה - 60

היסטוריה - 56

חינוך גופני - 90

לשון - 56

מתמטיקה - 65

ספרות - 80

מאחורי התעודות יש הערכה של מחנך הכיתה,

כנראה אלוהים פספס את קיבוץ מגן כשהוא חילק שכל,

אז המחנכת שלי כתבה משהו ממש מפגר, וביישה אותי, ובעיקר את אבא שלי.

"ליהי,

'לכל סיגריה יש שני צדדים: בצד אחד יש אש, בצד השני טיפש, ובאמצע יש עשב יבש.'

את, יקירתי, לא טיפשה. לכן, אל תתני לסיגריות לארגן את חייך.

תחושתי היא שלא היית פנויה ללמידה במחצית הזאת.

דברים חשובים אחרים הטרידו אותך, ומנעו ממך למצות את היכולות שלך.

חופשה נעימה, רגועה ושקטה,

הילה."

אבא שלי ממש נעלב ממה שהסתומה הזאת כתבה, ובעקבות כך הוא לא מדבר איתי.

ות'כלס אני יכולה להבין אותו.

כשהורה קורא את התעודה של הילד שלו, מתרגש ומסופק,

ופתאום צריך לקורא מילים כאלו, זה בהחלט מבייש, מעליב, ומעצבן.

אז אני בריב עם בן אדם שקורא לעצמו אבא שלי...

הוא כל כך נעלב ממני, וזה בכלל לא באשמתי!

הוא לא היה יודע, אם הסתומה הזאת לא הייתה כותבת.

כן, עשיתי לו סצנה גדולה, בכיתי, וכעסתי.

אבל אני לא אתן לאישה הזאת להרוס לי ולאבא שלי את היחסים.

לקח לי כמה שנים טובות לבנות אותם ולשקם אותם, ואני מתכוונת לתקן את הכל.

אני ממש רוצה ליסוע קצת לראשון, כי שם נמצאים האנשים היחידים שאני מסוגלת לדבר איתם.

ובכלל, אולי היחידים שמתעניינים במצב שלי ויהיו לצדי כל הזמן.

בלי להעליב, בלי להתעצבן... רק יתנו לי את החיבוק התומך שאני מחפשת כל הזמן...

היה לי לילה נוראי... הרבה בכי, הרבה דכאון, והרבה סיגריות...

ויותר מזה, כל כך כעסתי, והייתי מאוכזבת מאותם אנשים שלא היו שם בשבילי.

אז בבקשה, אנשים צבועים, תחסכו ממני את העלבון ופשוט תתרחקו ממני לתמיד.

ואם לא, אז בין כל הלחץ והבגרויות, תדעו גם לחבק, רק כדי שאני אדע שיש לי אתכם.

("חיוכית", אם לא מתאים לך אל תגיבי)

"חופשת" הקיץ שלי עמוסה מאוד.

יש לי עוד כמה התחייבויות לימודיות לסיים, ואז אני פנויה לעשות כמעט הכל:

22.6 - תגבור במתמטיקה.

23.6 - בגרות במתמטיקה.

26.6 - בגרות בהיסטוריה.

27.6 - תגבור בלשון.

29.6 - תגבור בלשון.

30.6 - מתכונת אחרונה בלשון.

10.7 - בגרות בלשון.

ובין לבין אני צריכה לתת 20 ימי עבודה, ולהשלים את החומר של ספרות מורחב.

בשנה הבאה, אני כנראה פורשת ממגמת גיאוגרפיה, ומרחיבה ספרות.

זה עדיף לי, אני אוהבת ספרות, זה קל לי, זה זורם לי, וזה הרבה יותר מעניין מאשר לשמוע על למה השמיים כחולים...

ואני גם שוקלת לעבור כיתה. אני פשוט לא אהיה מסוגלת לשרוד עוד שנתיים המחנכת הנוכחית שלי.

ומה אני יכולה להגיד?

חזרתי עם כוחות מחודשים... אני קמה בבוקר, ומשתדלת לשמור על שפיות.

בקרוב אצא לחופש אמיתי. (ואיתו גם חיי יחזרו...)

אני כבר לא תלותית כמו פעם, וזה מרגיש טוב.

אני כבר לא כועסת על כולם, אני דיי מבינה אתכם.

היום קרה משהו שחיכיתי לו הרבה זמן:

http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=12770

סוף סוף, קיבלתי את הכבוד ולנהל את הקומונה הזאת.

מוזמנים :)

יום טוב שיהיה לכולכם :)