לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים

עתיד אור הירח


אתם מוזמנים לקומונה הכי מתוקה וצבעונית בתפוז, הקומונה של הגדולים מכולם: ה ס ו כ ר י ו ת! http://www.tapuz.co.il/Communa/userCommuna.asp?Communaid=12770

כינוי:  sanity temporarily

בת: 34

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    יולי 2008    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  




הוסף מסר

7/2008

Blackfield - Some day


When you were a boy

כשהיית ילד
You had no place inside your parents' world

לא היה לך מקום בעולם של ההורים שלך
You were falling like the leaves

נפלת כמו העלים
From an old and dying tree
מעץ זקן וגוסס

 

you went to school

הלכת לבית ספר
And but the teachers made you feel a fool

אבל המורים גרמו לך להרגיש טיפש
While the children played with joy

כשהילדים שיחקו בהנאה
You were the one who were avoid

אתה היית האחד שנמנע

Some day you'll find a better place to stay

יום אחד תמצא מקום יותר טוב להיות בו
You never need to feel this way again

אתה בחיים לא תצטרך להרגיש ככה שוב
Again

שוב

Show a smile

תחייך
They'd like to have you in their member's club

הם היו רוצים שתצטרף למועדון החברים שלהם
They'll buy you drinks and tell you lies

הם יקנו לך שתייה וישקרו לך
paper umbrella with some ice

מטרית נייר וקרח

No one cares

לאף אחד לא אכפת
About that fucking pretty face you have

מהפרצוף היפה שלך
And means nothing much this life

אין לזה משמעות בחיים
So find the highest cliff and dive

אז תמצא את הצוק הכי גבוה ותצלול

Some day you'll find a better place to stay
You never need to feel this way again
Again

 

 

 

 

השיר מתאר בדיוק את התקופה שאני עוברת עכשיו...

ההזנחה בבית, הבעיות בבצפר, המצב החברתי, האובדנות,

ובאיזה שהוא מקום... התקווה.

 

הבית הראשון,

כל כך מתאר את מה שעובר אצלי בבית.

ההורים כל היום בעבודה, ופשוט לא שמים לב אליי.

לא אכפת להם אם אני אוכלת או שותה, איפה אני, עם מי אני...

כל מה שאכפת להם זה שאני לא אכשל במתמטיקה, שאני לא אכנס להריון ולא אעשן.

 

 

והפזמון... התקווה.

אני באמת מקווה שיום אחד אני אמצא מקום יותר טוב,

ושאני בחיים לא אצטרך להרגיש ככה שוב...

  

הלחן הסגרירי... שילוב מנצח עם המילים הכל כך חזקות האלו.

  

 

נכתב על ידי sanity temporarily , 6/7/2008 10:49  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: משפחתי וחיות אחרות , אהבה למוזיקה , צילום
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לsanity temporarily אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על sanity temporarily ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)