לפני שנתיים (2006), הייתה מלחמה.
פחדו להוציא אותנו מהקיבוץ, אז כמובן שהיה חופש מעפאן.
שנה שעברה (2007), היה חופש פיצוי על החופש הקודם.
וזה החופש שזכור לי עם הטעם הכי טוב מכל החופשים שחוויתי.
השנה (2008) - עשיתי הרבה. אבל אני מרגישה שלא ניצלתי אותו מספיק.
לא שבעתי ממנו בכלל.
היו הרבה מאוד ימים של חוסר מעש, וזה תיסכל אותי.
אך עם זאת, היו הרבה ימים כיף.
רבתי עם אבא
רבתי עם החבר הכי טוב שלי, השלמנו, ורבנו שוב.
קיבלתי על עצמי לנהל קומונה של להקה שאני מאוד אוהבת - הסוכריות.
ניפרדנו מהי"בניקים.
החטופים חזרו לגבולם
רפסודייה 2008
הופעה של משינה בקיסריה
ת"א עם הבנות+סרט "סקס והעיר הגדולה"
הופעה של שלומי שבן בבארי+הביקור של שיר
הופעה של מיומנה
הביקור של קרן
"חוף דור"+"עיר הנוער" חיפה.
ההודעה שפול מקרטני בא לארץ (ולצערי הרבה מאוד אני לא אראה אותו..)
יום בנות (שהבנים אירגנו)
ערב בנים (שהבנות אירגנו)
לילה לבן עם הבנות
לילה לבן+השתכרות למוות!
וזהו בעיקרון.
שוב, לא שבעתי מזה.
יש לי כל כך הרבה תכנונים לחופש סוכות.
כל מה שלא עשיתי בחופש הגדול - אני מתכוונת לעשות בסוכות. (בתקווה שאני לא אריב עם אבא.)