"לראיון עם יגאל עמיר אין שום חשיבות לחופש הביטוי בישראל.
חופש הביטוי גם לא כולל את זה שאבא שאנס את בתו בת החמש יסביר בטלוויזיה איך הוא הרגיש" כותב לפיד.
"זה חשוב ליגאל עמיר", מוסיף לפיד, "מפני שהוא נותן את הראיונות האלה כחלק מקמפיין תקשורתי מתוכנן שמטרתו לתת לו לגיטימציה. ואם כלי התקשורת ימשיכו להתפתות לתרגילים שלו, בסוף תהיה לו לגיטימציה.
בהתחלה לא העלינו בדעתנו שיתנו לו לדבר בטלפון,
ואחר כך לא העלינו בדעתנו שיתנו לו להתחתן,
ואז לא העלינו בדעתנו שיתנו לו להתייחד ולעשות ילדים,
ועכשיו אנחנו לא מעלים בדעתנו שהוא יוכל להתראיין ומישהו ישדר את זה,
ובסוף לא נעלה בדעתנו שהוא ישוחרר.
שערי הכלא יפתחו והוא ילך הביתה,
ואנחנו נגיד שלא העלינו בדעתנו שיכול לקרות דבר כזה".
לפיד מוסיף כי "התקשורת הישראלית ואנחנו, גם אני, לא נקיים מן החטא הזה, שהופך לעתים קרובות רוצחים ופושעים לגיבורי תקשורת.
יש בזה בעיה מוסרית, אבל יש בזה גם הגיון".
"אלימות ומוות הם חלק מן החיים, ואי אפשר להתעלם מהם. אלא שיש גבול.
והגבול הוא שאם מישהו יורה שלושה כדורים בגבו של ראש הממשלה,
שהיה גם גיבור מלחמות ישראל, אז האיש הזה אינו חלק מהחיים שלנו.
הוא מחוץ לחיים שלנו ושם הוא צריך להשאר."
היום לפני 13 שנה נרצח ראש ממשלת ישראל, יצחק רבין ז"ל.
לפני 13 שנה נרצח לנו השלום בכיכר מלכי ישראל בת"א.
3 יריות הספיקו בשביל לגזול מאיתנו את התקווה היחידה להתחלת שינוי ושלום בארץ !
יהי זכרו ברוך לעולם.
"רצחו שלום בכיכר, ראיתי מול עיני איך הוא נגמר.
והתברר שאיש דתי בלי אלוהים, ראה יותר מדי שלטים,
ועוד חייך במעצר, מתי אתם תבינו כבר שהאשמה עלינו?!"

