וואו. טוב הרבה מאוד זמן לא הייתי פה, והיה בא לי פתאום חשק עז לעדכן.
סתם כי אני צריכה לפרוק, לא יותר מזה.
לפעמים אני שוכבת במיטה ושומעת קולות, שומעת צעדים מהתיקרה, שומעת צרחות ופתאום הכל נהייה לי חשוך.
יש לי מן באסים באוזן וכל מה שאני רוצה לעשות זה להעלם.
מי שלא חווה את זה - אין שום סיכוי בעולם שיבין על מה אני מדברת.
זה סוג של נתק מהעולם שאני לא בדיוק מבינה איפה אני נמצאת ומה קורה איתי וצריכה להסביר לעצמי שאני בתוך החיים עכשיו.
אני חייבת להודות שזה די מלחיץ כשזה קורה.
התחלתי טיפול פסיכולוגי לפני כמה שבועות.
אני מרגישה שאני חוזרת 3 שנים אחורה. לכיתה ח'.
חוסר יחס מההורים, וזה גורם לי לעשות שטויות כדי שהתייחסו אליי. כמו שהיה בכיתה ח'.
ככה התחלתי לעשן, בעקבות זה חיררתי לעצמי את כל הפרצוף, התחלתי להסתובב עם החבר'ה "המטאליסטים" וכד'...
בקיצור, הפסיכולוגית שלי קצת פסיכית. חחח אבסורדי, לא?
נורא קשה לי להסביר את עצמי, וכשאני מנסה, היא לא ממש מבינה מה אני רוצה מהחיים שלה,
וממליצה לי בחום אשפוז ממושך במחלקה סגורה. במילים עדינות יותר.
נראה לי שהיא אנורקסית. וכשהיא מסתכלת עליי, היא פותחת את העיניים בצורה מוזרה.
וכמובן שהיא דואגת להזכיר לי אחרי כל משפט שלי שאני לא נורמלית.
את העובדה שאני בנאדם לא נורמלי הבנתי כבר מזמן.
לאחרונה חוזרות לי הבעיות של המצבי רוח.
זה קורה לי לפחות 3 פעמים ביום, וזה מגיע בצורות קיצוניות שאני לא מצליחה לשלוט בזה.
אני יכולה לצחוק, ומיד אחר כך להתעצבן על משהו - לבכות מרוב עצבים, וזה יכול להגמר באלימות.
דיברתי על זה עם הפסיכולוגית שלי, והיא אמרה שיש לי הפרעת אישיות גבולית.
היא הסבירה לי שזאת פרעה שקיימת אצל הרבה אנשים, בעיקר אצל מתבגרים,
ועל מנת להפוך את זה למחלת נפש, זה צריך להמשך זמן רב, להיות קבועים ובעלי עוצמה.
זה מתאפיין בשינויים קיצוניים במצבי הרוח, הפרעות חרדה, התמכרות לחומרים ממכרים, הפרעות בזהות המינית,
והפרעות קשב וריכוז וכל החרא הזה...
עשיתי את עצמי מבינה מה היא אמרה, וכשחזרתי הבייתה החלטתי לבדוק מה זה לעזאזל הפרעת אישיות. (לפחות זה גבולי)
ואלו התוצאות מויקיפדיה:
הפרעת אישיות גבולית (personality disorder borderline) היא הפרעה נפשית המאופינת על ידי:
1. מאמצים קיצוניים להמנע מנטישה אמיתית או מדומה.
2. דפוס עז ובלתי יציב במערכות יחסים בין אישיות, הנע בין קצוות של אידאליזציה והפחתת ערך (דבלואציה).
3. דימוי עצמי ותחושת עצמי בלתי יציבה.
4. אימפולסיביות בשני תחומים לפחות המביאים לנזק: בזבזנות, התנהגות מינית, התמכרות לחומרים ממכרים, נהיגה פרועה, אכילה מוגזמת.
5. התנהגות אובדנית או התנהגות של פגיעה עצמית.
6. חוסר יציבות נפשית ושינויים חדים במצב הרוח.
7. תחושת ריקנות כרונית.
8. כעס עז וקושי לשלוט בו.
9. חשיבה פרנואידית או סימפטומים דיסוציאטיביים חמורים.
בפגישה הקודמת היא לימדה אותי איך להכיר את עצמי, ומהיכרותי הלא ממש ארוכה עם עצמי,
אני יכולה לשייך לעצמי את כל אחד מהמאפיינים האלה...
צריך להתחיל להכנס ללחץ?