אני פשוט עומדת להתמותת !!!!!!!!
יש ילד אחת שפשוט לא נותן לי לנוח הוא אומר כל הזמן שהוא אוהב אותי
אבל כל פעם הוא מנסה לגרום לי לכעוס עליו למה לעזעזל????
אני גם מרגישה משהו אליו אני לא יודעת עם זה אותו דבר שהוא מרגיש אלי אבל
אני לא יודעת אני מעבדת את השפיות אני כבר לא לומדת כמו פעם וכבר לא בעינינים כמו פעם אני
צריכה להזכיר לעצמי שאני אמורה להצחיק אנשים ולא להיות עצובה
אבל זה כיאילו שזה כבר לא מעניין אותי יותר
למה פתאום הוא במרכז העינינים שלי למה? מה קורא פה??
אולי אני באמת לא יכולה לשלות במה שאני רוצה?
אולי כל העצות שנתתי לאנשים לא היו כמו שהן צריכות להיות
אולי הרסתי לכמה אנשים את החיים??
לא למה אני מרחמת על עצמי אני בסדר אני רק צריכה לשכוח אן לברוח מהתחושה הזו......
אני אצליח אני יודעת שאני אצליח
אבל עדיין התחושה הזו היא ..............
כל כך נחמד להרגיש אותה אבל למה כל מה שנחמד חייב להיות גם כואב באותו הזמן למה??
הוא חייב להחליט......או לעזוב אותי בשקט או להיות איתי
אני כבר לא לוקחת את הדברים... לידים זהו נגמר!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
אני רק מקווה שאני לא אצתרך לסבול בשקט יותר!!!
*-
הריב במשפחה שלי נגמר
עשינו שיפוצים גם
בעוד יומיים אני חוזרת הביתה(אני גרה אצל דודים [שכמעט לא בבית])
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
