To past this journey by my self, knoing who I am, wandering. wondering.

את יושבת שם, רחוק ממני

נועצת בי את המבט ההוא שלך

הקר, החם, המשתק

כמו אומרת לי שכלום בעצם לא חשוב

בשתיקה שלך

למה את כל הזמן שותקת?

אף פעם לא הבנתי אותך

אבל את מבטייך הבנתי לעתים טוב אפילו ממך

כשאת יושבת שם, רחוקה ממני

ראשי שקט ממחשבותיי

כי כשאת נועצת בי את המבט ההוא שלך

המקפיא, השורף, המהפנט

אני מבין שכלום בעצם לא חשוב

חוץ ממך.